Matthew 15

A v tom přistoupí k Ježíšovi Jeruzalémští zákoníci a farizeové, řkouce:

אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃

Proč učedlníci tvoji přestupují ustanovení starších? Nebo neumývají rukou svých, když mají jísti chléb.

ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃

A on odpovídaje, řekl jim: Pročež i vy přestupujete přikázání Boží pro ustanovení vaše?

ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

Nebo přikázal Bůh, řka: Cti otce svého i matku, a kdož by zlořečil otci neb mateři, smrtí ať umře.

כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

Ale vy pravíte: Kdož by koli řekl otci neb mateři: Dar ode mne obětovaný, tobě prospěje, by pak i neuctil otce svého neb mateře své, bez viny bude.

ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃

A takž zrušili jste přikázání Boží pro své ustanovení.

ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃

Pokrytci, dobře prorokoval o vás Izaiáš, řka:

חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃

Přibližuje se ke mně lid tento ústy svými a rty mne ctí, ale srdce jejich daleko jest ode mne.

העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

Nadarmoť mne ctí, učíce učení, jenž jsou přikázání lidská.

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

A svolav zástup, řekl jim: Slyšte a rozumějte.

ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃

Ne to, což vchází v ústa, poskvrňuje člověka, ale což z úst pochází, toť poskvrňuje člověka.

לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

Tehdy přistoupivše učedlníci jeho, řekli mu: Víš-li, že farizeové, slyševše tu řeč, zhoršili se?

ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃

A on odpovídaje, řekl: Všeliké štípení, jehož neštípil Otec můj nebeský, vykořeněno bude.

ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

Nechte jich, vůdcovéť jsou slepí slepých, a povede-li slepý slepého, oba v jámu upadnou.

הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃

I odpověděv Petr, řekl jemu: Vylož nám to podobenství.

ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃

Ježíš pak řekl: Ještě i vy bez rozumu jste?

ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃

Nerozumíte-liž, že všecko, což v ústa vchází, do břicha jde a vypouští se ven?

העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃

Ale které věci z úst pocházejí, z srdce jdou, a tyť poskvrňují člověka.

אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃

Z srdceť zajisté vycházejí zlá myšlení, vraždy, cizoložstva, smilstva, krádeže, křivá svědectví, rouhání.

כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

Tyť jsou věci poskvrňující člověka. Ale neumytýma rukama jísti, toť neposkvrňuje člověka.

אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃

A vyšed odtud Ježíš, bral se do krajin Tyrských a Sidonských.

ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃

A aj, žena Kananejská z končin těch vyšedši, volala za ním, řkuci: Smiluj se nade mnou, Pane, synu Davidův. Dceru mou hrozně trápí ďábelství.

והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃

Kterýžto neodpověděl jí slova. I přistoupivše učedlníci jeho, prosili ho, řkouce: Propusť ji, neboť volá za námi.

והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃

On pak odpověděv, řekl: Nejsem poslán než k ovcem zahynulým z domu Izraelského.

ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

Ale ona přistoupivši, klaněla se jemu, řkuci: Pane, pomoz mi.

והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃

On pak odpověděv, řekl: Není slušné vzíti chléb synů a vrci štěňatům.

ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

A ona řekla: Takť jest, Pane. Avšak štěňata jedí drobty, kteříž padají z stolů pánů jejich.

ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃

Tedy odpovídaje Ježíš, řekl jí: Ó ženo, veliká jest víra tvá. Staniž se tobě, jakž chceš. I uzdravena jest dcera její v tu hodinu.

ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃

A odšed odtud Ježíš, šel podle moře Galilejského, a vstoupiv na horu, posadil se tam.

ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃

I přišli k němu zástupové mnozí, majíce s sebou kulhavé, slepé, němé, polámané a jiné mnohé. I kladli je k nohám Ježíšovým, a on uzdravil je,

ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃

Takže se zástupové divili, vidouce, ano němí mluví, polámaní zdraví jsou, kulhaví chodí, slepí vidí. I velebili Boha Izraelského.

ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃

Ježíš pak svolav učedlníky své, řekl: Líto mi zástupu, ješto již tři dni trvají se mnou a nemají, co by jedli; a rozpustiti jich lačných nechci, aby nezhynuli na cestě.

ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃

I řekli mu učedlníci jeho: I kde bychom vzali tolik chleba na této poušti, abychom takový zástup nasytili?

ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃

I řekl jim Ježíš: Kolik chlebů máte? A oni řkou: Sedm a málo rybiček.

ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃

I rozkázal zástupům, aby se posadili na zemi.

ויצו את המון העם לשבת לארץ׃

A vzav těch sedm chlebů a ryby, učiniv díky, lámal a dal učedlníkům svým, a učedlníci zástupu.

ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

I jedli všickni a nasyceni jsou. A sebrali, což zbylo drobtů, sedm košů plných.

ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃

Bylo pak těch, kteříž jedli, čtyři tisíce mužů kromě žen a dětí.

והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

A rozpustiv zástupy, vstoupil na lodí. I přišel do krajiny Magdala.

וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃