Job 13

Aj, všecko to vidělo oko mé, slyšelo ucho mé, a srozumělo tomu.

הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃

Jakož vy znáte to, znám i já, nejsem zpozdilejší než vy.

כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃

Jistě žeť já s Všemohoucím mluviti, a s Bohem silným o svou při jednati budu.

אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃

Nebo vy jste skladatelé lži, a lékaři marní všickni vy.

ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃

Ó kdybyste aspoň mlčeli, a bylo by vám to za moudrost.

מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃

Slyštež medle odpory mé, a důvodů rtů mých pozorujte.

שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃

Zdali zastávajíce Boha silného, mluviti máte nepravost? Aneb za něho mluviti máte lest?

הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃

Zdaliž osobu jeho přijímati budete, a o Boha silného se zasazovati?

הפניו תשאון אם לאל תריבון׃

Zdaž vám to k dobrému bude, když na průbu vezme vás, že jakož člověk oklamán bývá, oklamati jej chcete?

הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃

V pravdě žeť vám přísně domlouvati bude, budete-li povrchně osoby jeho šetřiti.

הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃

Což ani důstojnost jeho vás nepředěšuje, ani strach jeho nepřikvačuje vás?

הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃

Všecka vzácnost vaše podobná jest popelu, a hromadám bláta vyvýšení vaše.

זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃

Postrptež mne, nechať já mluvím, přiď na mne cokoli.

החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃

Pročež bych trhati měl maso své zuby svými, a duši svou klásti v ruku svou?

על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃

By mne i zabil, což bych v něho nedoufal? A však cesty své před oblíčej jeho předložím.

הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃

Onť sám jest spasení mé; nebo před oblíčej jeho pokrytec nepřijde.

גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃

Poslouchejte pilně řeči mé, a zprávu mou pusťte v uši své.

שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃

Aj, jižť začínám pře své vésti, vím, že zůstanu spravedliv.

הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃

Kdo jest, ješto by mi odpíral, tak abych nyní umlknouti a umříti musil?

מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃

Toliko té dvoji věci, ó Bože, nečiň mi, a tehdy před tváří tvou nebudu se skrývati:

אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃

Ruku svou vzdal ode mne, a hrůza tvá nechť mne neděsí.

כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃

Zatím povolej mne, a buduť odpovídati; aneb nechať já mluvím, a odpovídej mi.

וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃

Jak mnoho jest mých nepravostí a hříchů? Přestoupení mé a hřích můj ukaž mi.

כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃

Proč tvář svou skrýváš, a pokládáš mne sobě za nepřítele?

למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃

Zdaliž list větrem se zmítající potříti chceš, a stéblo suché stihati budeš?

העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃

Že zapisuješ proti mně hořkosti, a dáváš mi v dědictví nepravosti mladosti mé,

כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃

A dáváš do klady nohy mé, a šetříš všech stezek mých, na paty noh mých našlapuješ;

ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃

Ješto člověk jako hnis kazí se, a jako roucho, kteréž jí mol.

והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃