Job 14

Člověk narozený z ženy jest krátkého věku a plný lopotování.

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃

Jako květ vychází a podťat bývá, a utíká jako stín, a netrvá.

כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃

A však i na takového otvíráš oko své, a mne uvodíš k soudu s sebou.

אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃

Kdo toho dokáže, aby čistý z nečistého pošel? Ani jeden.

מי יתן טהור מטמא לא אחד׃

Poněvadž vyměřeni jsou dnové jeho, počet měsíců jeho u tebe, a cíles jemu položil, kterýchž by nepřekračoval:

אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃

Odvrať se od něho, ať oddechne sobě, a zatím aby přečekal jako nájemník den svůj.

שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃

O stromu zajisté jest naděje, by i podťat byl, že se zase zotaví, a výstřelek jeho nevyhyne,

כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃

By se pak i sstaral v zemi kořen jeho, a v prachu již jako umřel peň jeho:

אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃

Avšak jakž počije vláhy, zase se pučí, a zahustí jako keř.

מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃

Ale člověk umírá, mdlobou přemožen jsa, a když vypustí duši člověk, kam se poděl?

וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃

Jakož ucházejí vody z jezera, a řeka opadá a vysychá:

אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃

Tak člověk, když lehne, nevstává zase dotud, dokudž nebes stává. Nebývajíť vzbuzeni lidé, aniž se probuzují ze sna svého.

ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃

Ó kdybys mne v hrobě schoval, a skryl mne, dokudž by nebyl odvrácen hněv tvůj, ulože mi cíl, abys se rozpomenul na mne.

מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃

Když umře člověk, zdaliž zase ožive? Po všecky tedy dny vyměřeného času svého očekávati budu, až přijde proměna při mně.

אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃

Zavoláš, a já se ohlásím tobě, díla rukou svých budeš žádostiv,

תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃

Ačkoli nyní kroky mé počítáš, aniž shovíváš hříchům mým,

כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃

Ale zapečetěné maje jako v pytlíku přestoupení mé, ještě přikládáš k nepravosti mé.

חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃

Jistě že jako hora padnuc, rozdrobuje se, a skála odsedá z místa svého,

ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃

Jako kamení stírá voda, a povodní zachvacuje, což z prachu zemského samo od sebe roste: tak i ty naději člověka v nic obracíš.

אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃

Přemáháš jej ustavičně, tak aby odjíti musil; proměňuješ tvář jeho, a propouštíš jej.

תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃

Budou-li slavní synové jeho, nic neví; pakli v potupě, nic o ně nepečuje.

יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃

Toliko tělo jeho, dokudž živ jest, bolestí okouší, a duše jeho v něm kvílí.

אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃