Matthew 15

Тогава при Иисус дойдоха фарисеи и книжници от Ерусалим и казаха:

אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃

Защо Твоите ученици престъпват преданието на старейшините, понеже не си мият ръцете, когато ядат хляб?

ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃

А Той в отговор им каза: Защо и вие заради вашето предание престъпвате Божията заповед?

ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

Защото Бог заповяда: ?Почитай баща си и майка си“; и: ?Който злослови баща или майка, непременно да се умъртви.“

כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

Но вие казвате: Който каже на баща си или майка си: Това моето, с което би могъл да си помогнеш, е подарено на Бога, –

ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃

той да не дава на баща си (или майка си). Така, заради вашето предание, вие осуетихте Божията заповед.

ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃

Лицемери! Добре е пророкувал Исая за вас, като е казал:

חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃

?Този народ (се приближава при Мен с устата си и) Ме почита с устните си, но сърцето им се намира далеч от Мен.

העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

Но напразно Ме почитат, като преподават за поучение човешки заповеди.“

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

И като повика множеството, им каза: Слушайте и разбирайте!

ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃

Не това, което влиза в устата, осквернява човека; а това, което излиза от устата, то осквернява човека.

לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

Тогава учениците се приближиха и Му казаха: Знаеш ли, че фарисеите се възмутиха, като чуха това слово?

ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃

А Той в отговор каза: Всяко растение, което не е насадил Моят небесен Отец, ще се изкорени.

ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

Оставете ги, те са слепи водачи на слепци; а ако слепец води слепеца, и двамата ще паднат в ямата.

הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃

Петър в отговор Му каза: Обясни ни тази притча!

ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃

А Той каза: И вие ли още не проумявате?

ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃

Не разбирате ли, че всичко, което влиза в устата, минава през корема и се изхожда навън?

העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃

А онова, което излиза от устата, произхожда от сърцето и то осквернява човека.

אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃

Защото от сърцето произхождат зли помисли, убийства, прелюбодеяния, блудства, кражби, лъжесвидетелства, хули.

כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

Тези са нещата, които оскверняват човека; а да яде с неизмити ръце, това не го осквернява.

אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃

И като излезе оттам, Иисус се оттегли в областта на Тир и Сидон.

ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃

И ето, една ханаанка излезе от онези места и извика, като казваше: Смили се за мен, Господи, Сине Давидов! Дъщеря ми е лошо обсебена от демон.

והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃

Но Той не й отговори нито дума. Учениците дойдоха и Му се молеха, като казаха: Отпрати я, защото вика след нас.

והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃

А Той в отговор каза: Аз не съм изпратен при други, освен при загубените овце от израилевия дом.

ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

А тя дойде, кланяше Му се и казваше: Господи, помогни ми!

והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃

Той в отговор каза: Не е хубаво да се вземе хлябът на децата и да се хвърли на кученцата.

ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

А тя каза: Да, Господи, но и кученцата ядат от трохите, които падат от трапезата на господарите им!

ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃

Тогава Иисус в отговор й каза: О, жено, голяма е твоята вяра; нека ти бъде, както искаш. И от онзи час дъщеря й оздравя.

ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃

И като замина оттам, Иисус дойде при Галилейското езеро и се качи на хълма, и седеше там.

ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃

И дойдоха при Него големи множества, които имаха със себе си куци, слепи, неми, недъгави и много други, и ги сложиха пред краката Му, и Той ги изцели.

ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃

А множеството се чудеше, като гледаше неми да говорят, недъгави оздравели, куци да ходят и слепи да гледат. И прославиха Израилевия Бог.

ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃

А Иисус повика учениците Си и каза: Жал Ми е за множеството, защото три дни вече останаха с Мен и нямат какво да ядат; а не искам да ги разпусна гладни, да не би да им прималее по пътя.

ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃

Учениците Му казаха: Откъде в тази пустош толкова хляб, че да нахраним такова голямо множество?

ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃

Иисус им каза: Колко хляба имате? А те казаха: Седем, и малко рибки.

ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃

Тогава заповяда на множествата да насядат на земята.

ויצו את המון העם לשבת לארץ׃

И като взе седемте хляба и рибите, благодари и разчупи, и даде на учениците, а учениците – на множествата.

ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

И ядоха всички и се наситиха; и вдигнаха останалите къшеи – седем пълни кошници.

ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃

А онези, които ядоха, бяха четири хиляди мъже, освен жени и деца.

והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

И като разпусна множествата, влезе в кораба и дойде в областта на Магадан.

וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃