Matthew 13

В същия ден Иисус излезе от къщата и седна край езерото.

ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃

И при Него се събраха големи множества, така че Той влезе и седна в един кораб, а цялото множество стоеше на брега.

ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃

И им говореше много с притчи, като казваше: Ето, сеячът излезе да сее;

וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃

и като сееше, някои зърна паднаха край пътя; и птиците дойдоха и ги изкълваха.

ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃

А други паднаха на каменистите места, където нямаше много пръст; и твърде скоро поникнаха, защото нямаше дълбока почва,

ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

а като изгря слънцето, прегоряха и понеже нямаха корен, изсъхнаха.

ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃

Други пък паднаха между тръните; и тръните пораснаха и ги задушиха.

ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃

А други паднаха на добра земя; и дадоха плод – кое стократно, кое шестдесет, кое тридесет.

ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

Който има уши (да слуша), нека слуша.

מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Тогава се приближиха Неговите ученици и Му казаха: Защо им говориш с притчи?

ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃

А Той в отговор им каза: Защото на вас е дадено да знаете тайните на небесното царство, а на тях не е дадено.

ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃

Защото, който има, на него ще се даде и ще му се преумножи; а който няма, от него ще се отнеме и това, което има.

כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

Затова им говоря с притчи, защото гледат, а не виждат; слушат, а не чуват и не разбират.

על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃

В тях се изпълнява пророчеството на Исая, което казва: ?С уши ще чуете, а никак няма да разберете; и с очи ще гледате, а никак няма да видите.

ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

Защото сърцето на този народ е надебеляло, и с ушите си тежко чуват, и очите си затвориха, да не би да видят с очите си, и да чуят с ушите си, и да разберат със сърцето си, и да се обърнат, и Аз да ги изцеля.“

כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

А вашите очи са блажени, защото виждат, и ушите ви – защото чуват.

ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃

Защото, истина ви казвам, че мнозина пророци и праведници са желали да видят това, което вие виждате, но не видяха; и да чуят това, което вие чувате, но не чуха.

כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃

И така, вие чуйте притчата за сеяча.

לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃

При всеки, който чуе словото на царството и не го разбира, идва лукавият и грабва посятото в сърцето му: той е посятото край пътя.

כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃

А посятото на каменистите места е онзи, който чува словото и веднага с радост го приема;

והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃

корен обаче няма в себе си, а е кратковременен; и когато настане скръб или гонение заради словото, начаса отпада.

אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃

А посятото между тръните е онзи, който чува словото, но светските грижи и примамката на богатството заглушават словото и той става безплоден.

והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

А посятото на добра земя е онзи, който чува словото и го разбира, който и дава плод и принася – кой стократно, кой шестдесет, кой тридесет.

והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

Друга притча им предложи, като каза: Небесното царство се уподобява на човек, който е посял добро семе на нивата си;

וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃

но когато хората спяха, неприятелят му дойде и пося плевели между пшеницата, и си отиде.

ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃

И когато поникна посевът и завърза плод, тогава се появиха и плевелите.

וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃

А слугите на домакина дойдоха и му казаха: Господине, не пося ли ти добро семе на нивата си? Но тогава откъде са плевелите?

ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃

Той им каза: Някой враждебен човек е направил това. А слугите му казаха: Като е така, искаш ли да отидем да ги оплевим?

ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃

А той каза: Не искам; да не би като плевите плевелите, да изскубете заедно с тях и пшеницата.

ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃

Оставете да растат и двете заедно до жетва. А във време на жетва ще кажа на жетварите: съберете първо плевелите и ги вържете на снопове за изгаряне, а житото приберете в житницата ми.

הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃

Друга притча им предложи, като каза: Небесното царство прилича на синапено зърно, което човек взе и го пося на нивата си;

וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃

което наистина е по-малко от всичките семена, но когато порасне, е по-голямо от тревите и става дърво, така че небесните птици идват и се подслоняват по клончетата му.

והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃

Друга притча им каза: Небесното царство прилича на квас, който една жена взе и замеси в три мери брашно, докато вкисна цялото.

וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

Всичко това Иисус каза на множеството с притчи, и без притчи не им говореше,

כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃

за да се изпълни реченото чрез пророка, който казва: ?Ще отворя устата Си в притчи; ще изкажа скритото още от създанието на света.“

למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

Тогава Той остави множеството и дойде вкъщи. И учениците Му се приближиха до Него и казаха: Обясни ни притчата за плевелите на нивата.

אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃

А в отговор Той каза: Сеячът на доброто семе е Човешкият Син;

ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃

нивата е светът; доброто семе са синовете на царството; а плевелите – синовете на лукавия;

והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃

неприятелят, който ги пося, е дяволът; жетвата е свършекът на света; а жетварите са ангелите.

והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃

И така, както събират плевелите и ги изгарят в огън, така ще бъде и при свършека на света.

והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃

Човешкият Син ще изпрати ангелите Си, които ще съберат от царството Му всички съблазни и онези, които вършат беззаконие;

בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃

и ще ги хвърлят в огнената пещ; там ще бъде плач и скърцане със зъби.

והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

Тогава праведните ще блеснат като слънцето в царството на своя Отец. Който има уши (да слуша), нека слуша.

אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Небесното царство прилича на имане, скрито в нива, което човек, като го намери, го скрива и в радостта си отива, продава всичко, което има, и купува онази нива.

עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃

Небесното царство прилича още на търговец, който търсеше хубави бисери,

עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃

и като намери един скъпоценен бисер, отиде, продаде всичко, което имаше, и го купи.

וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃

Небесното царство прилича още на мрежа, хвърлена в езерото, която събра риби от всякакъв вид;

עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃

и като се напълни, я изтеглиха на брега, седнаха и прибраха добрите в съдове, а лошите изхвърлиха.

וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃

Така ще бъде и при свършека на света: ангелите ще излязат и ще отлъчат злите измежду праведните,

כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃

и ще ги хвърлят в огнената пещ; там ще бъде плач и скърцане със зъби.

והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

(И Иисус им каза:) Разбрахте ли всичко това? Те Му казаха: Да, (Господи).

ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

А Той им каза: Затова, всеки книжник, който е учил за небесното царство, прилича на домакин, който изважда от съкровището си ново и старо.

ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃

Тогава Иисус, като свърши тези притчи, си замина оттам.

ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃

И когато дойде в родния Си град, ги поучаваше в синагогата им, така че те се чудеха и казваха: Откъде е на Този тази мъдрост и тези чудеса?

ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃

Не е ли Той син на дърводелеца? Майка Му не се ли казва Мария, а братята Му – Яков и Йосиф, Симон и Юда?

הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃

И сестрите Му не са ли всички при нас? Откъде е тогава на Този всичко това?

ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃

И се отвърнаха от Него. А Иисус им каза: Никой пророк не е без почит, освен в родния си град и в дома си.

ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃

И не извърши там много чудеса поради неверието им.

ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃