Luke 19

След това Иисус влезе в Ерихон и минаваше през града.

ויבוא ויעבר ביריחו׃

И ето, един човек на име Закхей, който беше началник на бирниците и беше богат,

והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

искаше да види Иисус кой е, но не можеше поради множеството, защото беше малък на ръст.

ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

И се завтече напред и се покачи на една смокиня, за да Го види; защото щеше да мине през онзи път.

ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

Иисус, като дойде на това място, погледна нагоре и му каза: Закхей, слез бързо, защото днес трябва да отседна у дома ти.

ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

И той побърза да слезе и Го прие с радост.

וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

И като видяха това, всички негодуваха, казвайки: При грешен човек влезе да отседне.

וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

А Закхей стана и каза на Господа: Господи, ето давам половината от имота си на бедните и ако някак съм ограбил някого несправедливо, му връщам четворно.

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

И Иисус му каза: Днес стана спасение на този дом; защото и този е син на Авраам.

ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

Понеже Човешкият Син дойде да потърси и да спаси изгубеното.

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

И като слушаха това, Той прибави и още една притча, защото беше близо до Ерусалим и защото те си мислеха, че Божието царство щеше веднага да се яви.

ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

Затова каза: Някой си благородник отиде в далечна страна да получи за себе си царство и да се върне.

על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

И като повика десет от слугите си, им даде десет мнаси; и им каза: Търгувайте, докато дойда.

ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

Но неговите граждани го мразеха и изпратиха след него посланици да кажат: Ние не искаме този да царува над нас.

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

А като получи царството и се върна, заповяда да му повикат онези слуги, на които беше дал парите, за да узнае кой какво е припечелил чрез търгуване.

ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

Дойде първият и каза: Господарю, твоята мнаса спечели десет мнаси.

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

И той му каза: Хубаво, добри слуго! Понеже се показа верен в твърде малкото, имай власт над десет града.

ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

Дойде и вторият и каза: Господарю, твоята мнаса принесе пет мнаси.

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

И на него каза: Бъди и ти над пет града.

ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

Дойде и друг и каза: Господарю, ето твоята мнаса, която пазех скътана в кърпа,

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

защото се боях от теб, понеже си строг човек: взимаш това, което не си положил, и жънеш, което не си посял.

מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

Господарят му каза: От устата ти ще те съдя, зли слуго. Знаел си, че съм строг човек, който взимам това, което не съм положил, и жъна, което не съм сял;

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

тогава защо не вложи парите ми в банката, и аз, като си дойдех, щях да ги прибера с лихвата?

ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

И каза на присъстващите: Вземете от него мнасата и я дайте на този, който има десет мнаси!

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

Казаха му: Господарю, той има вече десет мнаси!

ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

Казвам ви, че на всеки, който има, ще се даде; а от този, който няма, от него ще се отнеме и това, което има.

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

А онези мои неприятели, които не искаха да царувам над тях, ги доведете тук и ги посечете пред мен.

אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

И като каза това, Иисус продължи напред, изкачвайки се за Ерусалим.

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

И когато се приближи до Витфагия и Витания, до хълма, наречен Елеонски, изпрати двама от учениците, като им каза:

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

Идете в селото, което е срещу вас, където, като влизате, ще намерите едно магаренце вързано, което никой човек не е възсядал; отвържете го и го докарайте.

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

И ако някой ви попита: Защо го отвързвате? – кажете така: На Господа трябва.

וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

И изпратените отидоха и намериха както им беше казал.

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

И като отвързаха магаренцето, стопаните му им рекоха: Защо отвързвате магаренцето?

ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

А те казаха: На Господа трябва.

ויאמרו האדון צריך לו׃

И го докараха при Иисус и като наметнаха дрехите си на магаренцето, качиха Иисус.

ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

И Той като минаваше, хората постилаха дрехите си по пътя.

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

И когато вече се приближаваше до превала на Елеонския хълм, цялото множество ученици започнаха да се радват и със силен глас да славят Бога за всичките чудеса, които бяха видели, казвайки:

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

Благословен Царят, който иде в Господното Име! Мир на небето и слава във висините!

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

А някои от фарисеите сред множеството Му казаха: Учителю, смъмри учениците Си!

ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

И Той в отговор каза: Казвам ви, че ако тези млъкнат, то камъните ще извикат.

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

И като се приближи и видя града, плака за него и каза:

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

Да беше знаел ти, да, и ти, поне в този (твой) ден това, което служи за мира ти! Но сега това е скрито от очите ти.

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

Защото ще дойдат върху теб дни, когато твоите неприятели ще издигнат окопи около теб, ще те обсадят, ще те притеснят отвред

כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

и ще сравнят със земята и теб, и децата ти в теб, и няма да оставят в теб камък върху камък; защото ти не позна времето, когато беше посетен.

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

И като влезе в храма, започна да изпъжда онези, които продаваха, като им казваше:

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

Писано е: ?И домът Ми ще бъде молитвен дом“; а вие го направихте ?разбойнически вертеп“.

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

И поучаваше всеки ден в храма. А главните свещеници, книжниците и народните първенци се стараеха да Го погубят,

ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

но не намираха какво да направят, понеже целият народ се беше прилепил към Него да Го слуша.

ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃