Luke 20

И в един от дните, когато Той поучаваше народа в храма и проповядваше благовестието, пред Него застанаха главните свещеници и книжниците със старейшините и Му казаха:

ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃

Кажи ни с каква власт правиш това или кой е онзи, който Ти е дал тази власт?

ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃

И Той им отговори и каза: Ще ви попитам и Аз едно нещо, и Ми отговорете:

ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃

Йоановото кръщение от небето ли беше, или от хората?

טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃

А те разсъждаваха помежду си, като казваха: Ако речем: От небето – ще каже: Защо не го повярвахте?

ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃

Но ако речем: От хората – целият народ ще ни убие с камъни, защото са убедени, че Йоан беше пророк.

ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃

И отговориха, че не знаят откъде е.

ויענו לא ידענו מאין׃

Тогава Иисус им каза: И Аз също не ви казвам с каква власт правя това.

ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

И започна да казва на народа тази притча: Един човек насади лозе, даде го под наем на лозари и отиде в чужбина за дълго време.

ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃

И на определеното време прати един слуга при лозарите, за да му дадат от плода на лозето; но лозарите го биха и го отпратиха празен.

ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃

И изпрати друг слуга, а те и него биха, безсрамно го оскърбиха и го отпратиха празен.

ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃

Изпрати и трети, но те и него нараниха и изхвърлиха.

ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃

Тогава стопанинът на лозето каза: Какво да направя? Ще изпратя възлюбения си син; може него да почетат, като го видят.

ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃

Но лозарите, като го видяха, разсъдиха помежду си, като казаха: Това е наследникът; хайде да го убием, за да стане наследството наше!

וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃

Изхвърлиха го вън от лозето и го убиха. И така, какво ще им направи стопанинът на лозето?

ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃

Ще дойде и ще погуби тези земеделци, и ще даде лозето на други. А като чуха това, рекоха: Да не бъде!

יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃

А Той ги погледна и каза: Тогава какво значи това, което е написано: ?Камъкът, който отхвърлиха зидарите, той стана глава на ъгъла“?

ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

Всеки, който падне върху този камък, ще се разбие, а върху когото падне, ще го смаже.

כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃

И в същия час книжниците и главните свещеници търсеха да сложат ръце на Него, защото разбраха, че Той каза тази притча против тях, но се бояха от народа.

ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃

И като Го наблюдаваха, изпратиха шпиони, които се преструваха, че са праведни, за да Го уловят за някоя Негова дума, така че да Го предадат на началството и на властта на управителя.

ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃

И те Го попитаха, казвайки: Учителю, знаем, че право говориш и учиш, и не гледаш на лице, а учиш Божия път според истината;

וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃

право ли е за нас да даваме данък на императора, или не?

המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

А Той разбра лукавството им и им каза: Защо Ме изпитвате?

ויכר את נכליהם ויאמר להם׃

Покажете Ми един динарий. Чий образ и надпис има? И (в отговор) казаха: На императора.

מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃

А Той каза: Тогава отдавайте императорското на императора, а Божието – на Бога.

ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

И не можаха да уловят нищо в думите Му пред народа; и зачудени на отговора Му, млъкнаха.

ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃

Тогава се приближиха някои от садукеите, които твърдят, че няма възкресение, и Го попитаха, казвайки:

ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃

Учителю, Мойсей ни е писал: ?Ако умре на някого брат му, който е женен, но е бездетен, неговият брат да вземе жена му и да въздигне потомство на брат си.“

מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃

А имаше седем братя. И първият взе жена и умря бездетен;

והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃

и вторият я взе и умря бездетен;

ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃

взе я и третият; така също и седемте я взеха и умряха, без да оставят деца.

ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃

А после умря и жената.

ובאחרונה מתה גם האשה׃

И така, във възкресението на кого от тях ще бъде жена, защото и седемте я имаха за жена?

והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃

А Иисус им каза: Синовете на този свят се женят и се омъжват;

ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃

а онези, които се удостояват да достигнат онзи свят и възкресението от мъртвите, нито се женят, нито се омъжват.

והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃

И не могат вече да умрат, понеже са като ангелите; и като синове на възкресението са синове на Бога.

כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

А че мъртвите биват възкресени, това и Мойсей показа в мястото, където писа за къпината, когато нарече Господа ?Бог на Авраам, Бог на Исаак и Бог на Яков“.

וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

Но Той не е Бог на мъртвите, а на живите; защото за Него всички са живи.

והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃

А някои от книжниците в отговор казаха: Учителю, Ти добре каза.

ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃

Защото не смееха вече за нищо да Го попитат.

ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃

И Той им каза: Как казват, че Христос е Давидов Син?

ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃

Защото сам Давид казва в книгата на псалмите: ?Каза Господ на моя Господ: Седи от дясната Ми страна,

והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

докато положа враговете Ти под краката Ти.“

עד אשית איביך הדם לרגליך׃

И така, Давид Го нарича Господ; тогава как е негов Син?

הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃

И когато целият народ слушаше, Той каза на учениците Си:

ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃

Пазете се от книжниците, които обичат да ходят пременени и обичат поздравите по пазарите, първите столове в синагогите и първите места по угощенията;

הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

които изпояждат домовете на вдовиците и принасят за показ дълги молитви. Те ще получат по-голямо осъждане.

הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃