Proverbs 7

7:1

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃

7:2

שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃

7:3

קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃

7:4

אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃

7:5

לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

7:6

כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃

7:7

וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃

7:8

עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃

7:9

בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃

7:10

והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃

7:11

המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃

7:12

פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃

7:13

והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃

7:14

זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃

7:15

על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃

7:16

מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃

7:17

נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃

7:18

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

7:19

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

7:20

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃

7:21

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

7:22

הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃

7:23

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃

7:24

ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃

7:25

אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃

7:26

כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃

7:27

דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃