Job 19

Allora Giobbe rispose e disse:

ויען איוב ויאמר׃

"Fino a quando affliggerete l’anima mia e mi tormenterete coi vostri discorsi?

עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃

Son già dieci volte che m’insultate, e non vi vergognate di malmenarmi.

זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃

Dato pure ch’io abbia errato, il mio errore concerne me solo.

ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃

Ma se proprio volete insuperbire contro di me e rimproverarmi la vergogna in cui mi trovo,

אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃

allora sappiatelo: chi m’ha fatto torto e m’ha avvolto nelle sue reti è Dio.

דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃

Ecco, io grido: "Violenza!" e nessuno risponde; imploro aiuto, ma non c’è giustizia!

הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃

Dio m’ha sbarrato la via e non posso passare, ha coperto di tenebre il mio cammino.

ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃

M’ha spogliato della mia gloria, m’ha tolto dal capo la corona.

כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃

M’ha demolito a brano a brano, e io me ne vo! ha sradicata come un albero la mia speranza.

יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃

Ha acceso l’ira sua contro di me, e m’ha considerato come suo nemico.

ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃

Le sue schiere son venute tutte insieme, si sono spianata la via fino a me, han posto il campo intorno alla mia tenda.

יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃

Egli ha allontanato da me i miei fratelli, i miei conoscenti si son del tutto alienati da me.

אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃

M’hanno abbandonato i miei parenti, gl’intimi miei m’hanno dimenticato.

חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃

I miei domestici e le mie serve mi trattan da straniero; agli occhi loro io sono un estraneo.

גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃

Chiamo il mio servo, e non risponde, devo supplicarlo con la mia bocca.

לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃

Il mio fiato ripugna alla mia moglie, faccio pietà a chi nacque dal seno di mia madre.

רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃

Perfino i bimbi mi sprezzano; se cerco d’alzarmi mi scherniscono.

גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃

Tutti gli amici più stretti m’hanno in orrore, e quelli che amavo mi si son vòlti contro.

תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃

Le mie ossa stanno attaccate alla mia pelle, alla mia carne, non m’è rimasto che la pelle de’ denti.

בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃

Pietà, pietà di me, voi, miei amici! ché la man di Dio m’ha colpito.

חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃

Perché perseguitarmi come fa Dio? Perché non siete mai sazi della mia carne?

למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃

Oh se le mie parole fossero scritte! se fossero consegnate in un libro!

מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃

se con lo scalpello di ferro e col piombo fossero incise nella roccia per sempre!…

בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃

Ma io so che il mio Vindice vive, e che alla fine si leverà sulla polvere.

ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃

E quando, dopo la mia pelle, sarà distrutto questo corpo, senza la mia carne, vedrò Iddio.

ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃

Io lo vedrò a me favorevole; lo contempleranno gli occhi miei, non quelli d’un altro… il cuore, dalla brama, mi si strugge in seno!

אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

Se voi dite: Come lo perseguiteremo, come troveremo in lui la causa prima dei suoi mali?

כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃

Temete per voi stessi la spada, ché furiosi sono i castighi della spada affinché sappiate che v’è una giustizia".

גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃