Mark 6

ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃

et egressus inde abiit in patriam suam et sequebantur illum discipuli sui

וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃

et facto sabbato coepit in synagoga docere et multi audientes admirabantur in doctrina eius dicentes unde huic haec omnia et quae est sapientia quae data est illi et virtutes tales quae per manus eius efficiuntur

הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃

nonne iste est faber filius Mariae frater Iacobi et Ioseph et Iudae et Simonis nonne et sorores eius hic nobiscum sunt et scandalizabantur in illo

ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃

et dicebat eis Iesus quia non est propheta sine honore nisi in patria sua et in cognatione sua et in domo sua

ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃

et non poterat ibi virtutem ullam facere nisi paucos infirmos inpositis manibus curavit

ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃

et mirabatur propter incredulitatem eorum

ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃

et circumibat castella in circuitu docens et convocavit duodecim et coepit eos mittere binos et dabat illis potestatem spirituum inmundorum

ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃

et praecepit eis ne quid tollerent in via nisi virgam tantum non peram non panem neque in zona aes

רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃

sed calciatos sandaliis et ne induerentur duabus tunicis

ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃

et dicebat eis quocumque introieritis in domum illic manete donec exeatis inde

וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃

et quicumque non receperint vos nec audierint vos exeuntes inde excutite pulverem de pedibus vestris in testimonium illis

ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃

et exeuntes praedicabant ut paenitentiam agerent

ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃

et daemonia multa eiciebant et unguebant oleo multos aegrotos et sanabant

וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃

et audivit Herodes rex manifestum enim factum est nomen eius et dicebat quia Iohannes Baptista resurrexit a mortuis et propterea inoperantur virtutes in illo

ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃

alii autem dicebant quia Helias est alii vero dicebant propheta est quasi unus ex prophetis

וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃

quo audito Herodes ait quem ego decollavi Iohannem hic a mortuis resurrexit

כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃

ipse enim Herodes misit ac tenuit Iohannem et vinxit eum in carcere propter Herodiadem uxorem Philippi fratris sui quia duxerat eam

יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃

dicebat enim Iohannes Herodi non licet tibi habere uxorem fratris tui

ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃

Herodias autem insidiabatur illi et volebat occidere eum nec poterat

כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃

Herodes enim metuebat Iohannem sciens eum virum iustum et sanctum et custodiebat eum et audito eo multa faciebat et libenter eum audiebat

ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃

et cum dies oportunus accidisset Herodes natalis sui cenam fecit principibus et tribunis et primis Galilaeae

ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃

cumque introisset filia ipsius Herodiadis et saltasset et placuisset Herodi simulque recumbentibus rex ait puellae pete a me quod vis et dabo tibi

וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃

et iuravit illi quia quicquid petieris dabo tibi licet dimidium regni mei

ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃

quae cum exisset dixit matri suae quid petam et illa dixit caput Iohannis Baptistae

ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

cumque introisset statim cum festinatione ad regem petivit dicens volo ut protinus des mihi in disco caput Iohannis Baptistae

ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃

et contristatus rex propter iusiurandum et propter simul recumbentes noluit eam contristare

ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃

sed misso speculatore praecepit adferri caput eius in disco et decollavit eum in carcere

וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃

et adtulit caput eius in disco et dedit illud puellae et puella dedit matri suae

וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃

quo audito discipuli eius venerunt et tulerunt corpus eius et posuerunt illud in monumento

ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃

et convenientes apostoli ad Iesum renuntiaverunt illi omnia quae egerant et docuerant

ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃

et ait illis venite seorsum in desertum locum et requiescite pusillum erant enim qui veniebant et rediebant multi et nec manducandi spatium habebant

וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃

et ascendentes in navi abierunt in desertum locum seorsum

וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃

et viderunt eos abeuntes et cognoverunt multi et pedestre et de omnibus civitatibus concurrerunt illuc et praevenerunt eos

ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃

et exiens vidit multam turbam Iesus et misertus est super eos quia erant sicut oves non habentes pastorem et coepit docere illos multa

ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃

et cum iam hora multa fieret accesserunt discipuli eius dicentes desertus est locus hic et iam hora praeterivit

שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃

dimitte illos ut euntes in proximas villas et vicos emant sibi cibos quos manducent

ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃

et respondens ait illis date illis manducare et dixerunt ei euntes emamus denariis ducentis panes et dabimus eis manducare

ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃

et dicit eis quot panes habetis ite et videte et cum cognovissent dicunt quinque et duos pisces

ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃

et praecepit illis ut accumbere facerent omnes secundum contubernia super viride faenum

וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃

et discubuerunt in partes per centenos et per quinquagenos

ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃

et acceptis quinque panibus et duobus piscibus intuens in caelum benedixit et fregit panes et dedit discipulis suis ut ponerent ante eos et duos pisces divisit omnibus

ויאכלו כלם וישבעו׃

et manducaverunt omnes et saturati sunt

וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃

et sustulerunt reliquias fragmentorum duodecim cofinos plenos et de piscibus

והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃

erant autem qui manducaverunt quinque milia virorum

ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃

et statim coegit discipulos suos ascendere navem ut praecederent eum trans fretum ad Bethsaidam dum ipse dimitteret populum

ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃

et cum dimisisset eos abiit in montem orare

ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃

et cum sero esset erat navis in medio mari et ipse solus in terra

וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃

et videns eos laborantes in remigando erat enim ventus contrarius eis et circa quartam vigiliam noctis venit ad eos ambulans super mare et volebat praeterire eos

והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃

at illi ut viderunt eum ambulantem super mare putaverunt fantasma esse et exclamaverunt

כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

omnes enim eum viderunt et conturbati sunt et statim locutus est cum eis et dixit illis confidite ego sum nolite timere

וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃

et ascendit ad illos in navem et cessavit ventus et plus magis intra se stupebant

כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃

non enim intellexerant de panibus erat enim cor illorum obcaecatum

ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃

et cum transfretassent pervenerunt in terram Gennesareth et adplicuerunt

ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃

cumque egressi essent de navi continuo cognoverunt eum

וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃

et percurrentes universam regionem illam coeperunt in grabattis eos qui se male habebant circumferre ubi audiebant eum esse

ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃

et quocumque introibat in vicos vel in villas aut civitates in plateis ponebant infirmos et deprecabantur eum ut vel fimbriam vestimenti eius tangerent et quotquot tangebant eum salvi fiebant