Job 30

30:1

ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃

nunc autem derident me iuniores tempore quorum non dignabar patres ponere cum canibus gregis mei

30:2

גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃

quorum virtus manuum erat mihi pro nihilo et vita ipsa putabantur indigni

30:3

בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃

egestate et fame steriles qui rodebant in solitudine squalentes calamitate et miseria

30:4

הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃

et mandebant herbas et arborum cortices et radix iuniperorum erat cibus eorum

30:5

מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃

qui de convallibus ista rapientes cum singula repperissent ad ea cum clamore currebant

30:6

בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃

in desertis habitabant torrentium et in cavernis terrae vel super glaream

30:7

בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃

qui inter huiuscemodi laetabantur et esse sub sentibus delicias conputabant

30:8

בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃

filii stultorum et ignobilium et in terra penitus non parentes

30:9

ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃

nunc in eorum canticum versus sum et factus sum eis proverbium

30:10

תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃

abominantur me et longe fugiunt a me et faciem meam conspuere non verentur

30:11

כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃

faretram enim suam aperuit et adflixit me et frenum posuit in os meum

30:12

על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃

ad dexteram orientis calamitatis meae ilico surrexerunt pedes meos subverterunt et oppresserunt quasi fluctibus semitis suis

30:13

נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃

dissipaverunt itinera mea insidiati sunt mihi et praevaluerunt et non fuit qui ferret auxilium

30:14

כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃

quasi rupto muro et aperta ianua inruerunt super me et ad meas miserias devoluti sunt

30:15

ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃

redactus sum in nihili abstulisti quasi ventus desiderium meum et velut nubes pertransiit salus mea

30:16

ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃

nunc autem in memet ipso marcescit anima mea et possident me dies adflictionis

30:17

לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃

nocte os meum perforatur doloribus et qui me comedunt non dormiunt

30:18

ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃

in multitudine eorum consumitur vestimentum meum et quasi capitio tunicae sic cinxerunt me

30:19

הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃

conparatus sum luto et adsimilatus favillae et cineri

30:20

אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃

clamo ad te et non exaudis me sto et non respicis me

30:21

תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃

mutatus es mihi in crudelem et in duritia manus tuae adversaris mihi

30:22

תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃

elevasti me et quasi super ventum ponens elisisti me valide

30:23

כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃

scio quia morti tradas me ubi constituta domus est omni viventi

30:24

אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃

verumtamen non ad consumptionem eorum emittis manum tuam et si corruerint ipse salvabis

30:25

אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃

flebam quondam super eum qui adflictus erat et conpatiebatur anima mea pauperi

30:26

כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃

expectabam bona et venerunt mihi mala praestolabar lucem et eruperunt tenebrae

30:27

מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃

interiora mea efferbuerunt absque ulla requie praevenerunt me dies adflictionis

30:28

קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃

maerens incedebam sine furore consurgens in turba clamavi

30:29

אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃

frater fui draconum et socius strutionum

30:30

עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃

cutis mea denigrata est super me et ossa mea aruerunt prae caumate

30:31

ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃

versa est in luctum cithara mea et organum meum in vocem flentium