Luke 20

ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃

Num desses dias, quando Jesus ensinava o povo no templo, e anunciava o evangelho, sobrevieram os principais sacerdotes e os escribas, com os anciãos,

ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃

e falaram-lhe deste modo: Dize-nos, com que autoridade fazes tu estas coisas? Ou, quem é o que te deu esta autoridade?

ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃

Respondeu-lhes ele: Eu também vos farei uma pergunta; dizei-me, pois:

טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃

O batismo de João era do céu ou dos homens?

ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃

Ao que eles arrazoavam entre si: Se dissermos: do céu, ele dirá: Por que não crestes?

ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃

Mas, se dissermos: Dos homens, todo o povo nos apedrejará; pois está convencido de que João era profeta.

ויענו לא ידענו מאין׃

Responderam, pois, que não sabiam donde era.

ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

Replicou-lhes Jesus: Nem eu vos digo com que autoridade faço estas coisas.

ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃

Começou então a dizer ao povo esta parábola: Um homem plantou uma vinha, arrendou-a a uns lavradores, e ausentou-se do país por muito tempo.

ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃

No tempo próprio mandou um servo aos lavradores, para que lhe dessem dos frutos da vinha; mas os lavradores, espancando-o, mandaram-no embora de mãos vazias.

ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃

Tornou a mandar outro servo; mas eles espancaram também a este e, afrontando-o, mandaram-no embora de mãos vazias.

ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃

E mandou ainda um terceiro; mas feriram também a este e lançaram-no fora.

ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃

Disse então o senhor da vinha: Que farei? Mandarei o meu filho amado; a ele talvez respeitarão.

וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃

Mas quando os lavradores o viram, arrazoaram entre si, dizendo: Este é o herdeiro; matemo-lo, para que a herança seja nossa.

ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃

E lançando-o fora da vinha, o mataram. Que lhes fará, pois, o senhor da vinha?

יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃

Virá e destruirá esses lavradores, e dará a vinha a outros. Ouvindo eles isso, disseram: Tal não aconteça!

ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

Mas Jesus, olhando para eles, disse: Pois, que quer dizer isto que está escrito: A pedra que os edificadores rejeitaram, essa foi posta como pedra angular?

כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃

Todo o que cair sobre esta pedra será despedaçado; mas aquele sobre quem ela cair será reduzido a pó.

ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃

Ainda na mesma hora os escribas e os principais sacerdotes, percebendo que contra eles proferira essa parábola, procuraram deitar-lhe as mãos, mas temeram o povo.

ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃

E, aguardando oportunidade, mandaram espias, os quais se fingiam justos, para o apanharem em alguma palavra, e o entregarem à jurisdição e à autoridade do governador.

וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃

Estes, pois, o interrogaram, dizendo: Mestre, sabemos que falas e ensinas retamente, e que não consideras a aparência da pessoa, mas ensinas segundo a verdade o caminho de Deus;

המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

é-nos lícito dar tributo a César, ou não?

ויכר את נכליהם ויאמר להם׃

Mas Jesus, percebendo a astúcia deles, disse-lhes: Por que me tentais?

מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃

Mostrai-me um denário. De quem é a imagem e a inscrição que ele tem? Responderam: De César.

ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

Disse-lhes então: Dai, pois, a César o que é de César, e a Deus o que é de Deus.

ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃

E não puderam apanhá-lo em palavra alguma diante do povo; e admirados da sua resposta, calaram-se.

ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃

Chegaram então alguns dos saduceus, que dizem não haver ressurreição, e perguntaram-lhe:

מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃

Mestre, Moisés nos deixou escrito que se morrer alguém, tendo mulher mas não tendo filhos, o irmão dele case com a viúva, e suscite descendência ao irmão.

והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃

Havia, pois, sete irmãos. O primeiro casou-se e morreu sem filhos;

ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃

então o segundo, e depois o terceiro, casaram com a viúva;

ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃

e assim todos os sete, e morreram, sem deixar filhos.

ובאחרונה מתה גם האשה׃

Depois morreu também a mulher.

והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃

Portanto, na ressurreição, de qual deles será ela esposa, pois os sete por esposa a tiveram?

ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃

Respondeu-lhes Jesus: Os filhos deste mundo casaram-se e dão-se em casamento;

והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃

mas os que são julgados dignos de alcançar o mundo vindouro, e a ressurreição dentre os mortos, nem se casam nem se dão em casamento;

כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

porque já não podem mais morrer; pois são iguais aos anjos, e são filhos de Deus, sendo filhos da ressurreição.

וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

Mas que os mortos hão de ressuscitar, o próprio Moisés o mostrou, na passagem a respeito da sarça, quando chama ao Senhor; Deus de Abraão, e Deus de Isaque, e Deus de Jacó.

והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃

Ora, ele não é Deus de mortos, mas de vivos; porque para ele todos vivem.

ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃

Responderam alguns dos escribas: Mestre, disseste bem.

ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃

Não ousavam, pois, perguntar-lhe mais coisa alguma.

ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃

Jesus, porém, lhes perguntou: Como dizem que o Cristo é filho de Davi?

והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

Pois o próprio Davi diz no livro dos Salmos: Disse o Senhor ao meu Senhor: Assenta-te à minha direita,

עד אשית איביך הדם לרגליך׃

até que eu ponha os teus inimigos por estrado dos teus pés.

הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃

Logo Davi lhe chama Senhor como, pois, é ele seu filho?

ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃

Enquanto todo o povo o ouvia, disse Jesus aos seus discípulos:

הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

Guardai-vos dos escribas, que querem andar com vestes compridas, e gostam das saudações nas praças, dos primeiros assentos nas sinagogas, e dos primeiros lugares nos banquetes;

הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃

que devoram as casas das viúvas, fazendo, por pretexto, longas orações; estes hão de receber maior condenação.