Matthew 14

בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃

På den tid fikk fjerdingsfyrsten Herodes høre ryktet om Jesus,

ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃

og han sa til sine tjenere: Dette er døperen Johannes; han er opstanden fra de døde, og derfor er det disse krefter er virksomme i ham.

כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃

Herodes hadde grepet Johannes og bundet ham og kastet ham i fengsel for Herodias' skyld, som var hans bror Filips hustru.

כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃

For Johannes hadde sagt til ham: Det er dig ikke tillatt å ha henne.

ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃

Og han vilde gjerne slå ham ihjel, men fryktet for folket; for de holdt ham for en profet.

ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃

Men da det var Herodes' fødselsdag, danset Herodias' datter for dem, og Herodes syntes om henne;

וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃

derfor lovte han med ed å gi henne hvad hun vilde be om.

ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

Men hun sa efter sin mors råd: Gi mig hit døperen Johannes' hode på et fat!

ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃

Og kongen blev ille til mote, men for sine eders og for gjestenes skyld bød han at det skulde gis henne,

וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃

og han sendte sine folk avsted og lot Johannes halshugge i fengslet.

ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃

Og de kom med hans hode på et fat og gav det til piken, og hun bar det til sin mor.

ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃

Og hans disipler kom til og tok hans legeme og begravde det; og de gikk og fortalte det til Jesus.

ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃

Da Jesus hørte det, drog han derfra i en båt avsides til et øde sted, og da folket fikk høre det, fulgte de efter ham til fots fra byene.

ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃

Og da han gikk i land, så han meget folk, og han ynkedes inderlig over dem og helbredet deres syke.

ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃

Men da det var blitt aften, gikk hans disipler til ham og sa: Stedet er øde, og det er alt sent på dagen; la derfor folket fare, så det kan gå bort i byene og kjøpe sig mat!

ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃

Men Jesus sa til dem: De har ikke nødig å gå bort; gi I dem å ete!

ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃

De sa til ham: Vi har ikke mere her enn fem brød og to fisker.

ויאמר הביאום אלי הלם׃

Men han sa: Hent dem hit til mig!

ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

Og han bød at folket skulde sette sig ned i gresset, tok de fem brød og de to fisker, så op mot himmelen og velsignet dem; og han brøt brødene og gav dem til disiplene, og disiplene gav dem til folket.

ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃

Og de åt alle og blev mette; og de tok op det som blev tilovers av stykkene, tolv kurver fulle.

והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

Men de som hadde ett, var omkring fem tusen menn foruten kvinner og barn.

ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃

Og straks nødde han sine disipler til å gå i båten og sette over til hin side før ham, inntil han hadde latt folket fare.

ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃

Og da han hadde latt folket fare, gikk han avsides op i fjellet for å bede; og da det var blitt aften, var han der alene.

והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃

Men båten var alt midt ute på sjøen og arbeidet hårdt mot bølgene, for vinden var imot.

ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃

Men i den fjerde nattevakt kom han til dem, vandrende på sjøen.

והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃

Og da disiplene så ham vandre på sjøen, blev de forferdet og sa: Det er et spøkelse, og de skrek av redsel.

וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

Men Jesus talte straks til dem og sa: Vær frimodige; det er mig, frykt ikke!

ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃

Da svarte Peter ham og sa: Herre! er det dig, da byd mig komme til dig på vannet!

ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃

Han sa: Kom! Og Peter steg ut av båten og gikk bortover vannet for å komme til Jesus.

ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃

Men da han så det hårde vær, blev han redd og begynte å synke; da ropte han: Herre, frels mig!

וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃

Og Jesus rakte straks hånden ut og tok fatt i ham og sa til ham: Du lite troende! hvorfor tvilte du?

הם עלו אל האניה והרוח שככה׃

Og da de steg i båten, la vinden sig.

ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃

Men de som var i båten, kom og falt ned for ham og sa: Sannelig, du er Guds Sønn!

ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃

Og da de var faret over, kom de til Gennesarets land.

ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃

Og da folket på dette sted kjente ham igjen, sendte de bud i hele landet deromkring, og de førte til ham alle dem som hadde ondt,

ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃

og bad ham at de bare måtte få røre ved det ytterste av hans klædebon; og alle de som rørte ved det, blev helbredet.