Proverbs 7

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃

My son, keep my words, and lay up my commandments with thee.

שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃

Keep my commandments, and live; and my law as the apple of thine eye.

קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃

Bind them upon thy fingers, write them upon the table of thine heart.

אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃

Say unto wisdom, Thou art my sister; and call understanding thy kinswoman:

לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

That they may keep thee from the strange woman, from the stranger which flattereth with her words.

כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃

For at the window of my house I looked through my casement,

וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃

And beheld among the simple ones, I discerned among the youths, a young man void of understanding,

עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃

Passing through the street near her corner; and he went the way to her house,

בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃

In the twilight, in the evening, in the black and dark night:

והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃

And, behold, there met him a woman with the attire of an harlot, and subtil of heart.

המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃

(She is loud and stubborn; her feet abide not in her house:

פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃

Now is she without, now in the streets, and lieth in wait at every corner.)

והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃

So she caught him, and kissed him, and with an impudent face said unto him,

זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃

I have peace offerings with me; this day have I payed my vows.

על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃

Therefore came I forth to meet thee, diligently to seek thy face, and I have found thee.

מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃

I have decked my bed with coverings of tapestry, with carved works, with fine linen of Egypt.

נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃

I have perfumed my bed with myrrh, aloes, and cinnamon.

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

Come, let us take our fill of love until the morning: let us solace ourselves with loves.

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

For the goodman is not at home, he is gone a long journey:

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃

He hath taken a bag of money with him, and will come home at the day appointed.

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

With her much fair speech she caused him to yield, with the flattering of her lips she forced him.

הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃

He goeth after her straightway, as an ox goeth to the slaughter, or as a fool to the correction of the stocks;

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃

Till a dart strike through his liver; as a bird hasteth to the snare, and knoweth not that it is for his life.

ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃

Hearken unto me now therefore, O ye children, and attend to the words of my mouth.

אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃

Let not thine heart decline to her ways, go not astray in her paths.

כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃

For she hath cast down many wounded: yea, many strong men have been slain by her.

דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃

Her house is the way to hell, going down to the chambers of death.