Proverbs 5

בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃

My son, attend unto my wisdom, and bow thine ear to my understanding:

לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃

That thou mayest regard discretion, and that thy lips may keep knowledge.

כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃

For the lips of a strange woman drop as an honeycomb, and her mouth is smoother than oil:

ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃

But her end is bitter as wormwood, sharp as a twoedged sword.

רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃

Her feet go down to death; her steps take hold on hell.

ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃

Lest thou shouldest ponder the path of life, her ways are moveable, that thou canst not know them.

ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃

Hear me now therefore, O ye children, and depart not from the words of my mouth.

הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃

Remove thy way far from her, and come not nigh the door of her house:

פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃

Lest thou give thine honour unto others, and thy years unto the cruel:

פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃

Lest strangers be filled with thy wealth; and thy labours be in the house of a stranger;

ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃

And thou mourn at the last, when thy flesh and thy body are consumed,

ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃

And say, How have I hated instruction, and my heart despised reproof;

ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃

And have not obeyed the voice of my teachers, nor inclined mine ear to them that instructed me!

כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃

I was almost in all evil in the midst of the congregation and assembly.

שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃

Drink waters out of thine own cistern, and running waters out of thine own well.

יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃

Let thy fountains be dispersed abroad, and rivers of waters in the streets.

יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃

Let them be only thine own, and not strangers' with thee.

יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃

Let thy fountain be blessed: and rejoice with the wife of thy youth.

אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃

Let her be as the loving hind and pleasant roe; let her breasts satisfy thee at all times; and be thou ravished always with her love.

ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃

And why wilt thou, my son, be ravished with a strange woman, and embrace the bosom of a stranger?

כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃

For the ways of man are before the eyes of the LORD, and he pondereth all his goings.

עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃

His own iniquities shall take the wicked himself, and he shall be holden with the cords of his sins.

הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃

He shall die without instruction; and in the greatness of his folly he shall go astray.