Luke 19

ויבוא ויעבר ביריחו׃

E Gesù, essendo entrato in Gerico, attraversava la città.

והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

Ed ecco, un uomo, chiamato per nome Zaccheo, il quale era capo dei pubblicani ed era ricco,

ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

cercava di veder chi era Gesù, ma non poteva a motivo della folla, perché era piccolo di statura.

ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

Allora corse innanzi, e montò sopra un sicomoro, per vederlo, perch’egli avea da passar per quella via.

ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

E come Gesù fu giunto in quel luogo, alzati gli occhi, gli disse: Zaccheo, scendi presto, perché oggi debbo albergare in casa tua.

וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

Ed egli s’affrettò a scendere e lo accolse con allegrezza.

וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

E veduto ciò, tutti mormoravano, dicendo: E’ andato ad albergare da un peccatore!

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

Ma Zaccheo, presentatosi al Signore, gli disse: Ecco, Signore, la metà de’ miei beni la do ai poveri; e se ho frodato qualcuno di qualcosa gli rendo il quadruplo.

ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

E Gesù gli disse: Oggi la salvezza è entrata in questa casa, poiché anche questo è figliuolo d’Abramo:

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

poiché il Figliuol dell’uomo è venuto per cercare e salvare ciò che era perito.

ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

Or com’essi ascoltavano queste cose, Gesù aggiunse una parabola, perché era vicino a Gerusalemme ed essi pensavano che il regno di Dio stesse per esser manifestato immediatamente.

על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

Disse dunque: Un uomo nobile se n’andò in un paese lontano per ricevere l’investitura d’un regno e poi tornare.

ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

E chiamati a sé dieci suoi servitori, diede loro dieci mine, e disse loro: Trafficate finch’io venga.

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

Ma i suoi concittadini l’odiavano, e gli mandaron dietro un’ambasciata per dire: Non vogliamo che costui regni su noi.

ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

Ed avvenne, quand’e’ fu tornato, dopo aver ricevuto l’investitura del regno, ch’egli fece venire quei servitori ai quali avea dato il danaro, per sapere quanto ognuno avesse guadagnato, trafficando.

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

Si presentò il primo e disse: Signore, la tua mina ne ha fruttate altre dieci.

ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

Ed egli gli disse: Va bene, buon servitore; poiché sei stato fedele in cosa minima, abbi podestà su dieci città.

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

Poi venne il secondo, dicendo: La tua mina, signore, ha fruttato cinque mine.

ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

Ed egli disse anche a questo: E tu sii sopra cinque città.

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

Poi ne venne un altro che disse: Signore, ecco la tua mina che ho tenuta riposta in un fazzoletto,

מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

perché ho avuto paura di te che sei uomo duro; tu prendi quel che non hai messo, e mieti quel che non hai seminato.

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

E il padrone a lui: Dalle tue parole ti giudicherò, servo malvagio! Tu sapevi ch’io sono un uomo duro, che prendo quel che non ho messo e mieto quel che non ho seminato;

ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

e perché non hai messo il mio danaro alla banca, ed io, al mio ritorno, l’avrei riscosso con l’interesse?

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

Poi disse a coloro ch’eran presenti: Toglietegli la mina, e date la a colui che ha le dieci mine.

ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

Essi gli dissero: Signore, egli ha dieci mine.

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

Io vi dico che a chiunque ha sarà dato; ma a chi non ha sarà tolto anche quello che ha.

אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

Quanto poi a quei miei nemici che non volevano che io regnassi su loro, menateli qua e scannateli in mia presenza.

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

E dette queste cose, Gesù andava innanzi, salendo a Gerusalemme.

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

E avvenne che come fu vicino a Betfage e a Betania presso al monte detto degli Ulivi, mandò due de’ discepoli, dicendo:

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

Andate nella borgata dirimpetto, nella quale entrando, troverete legato un puledro d’asino, sopra il quale non è mai montato alcuno; scioglietelo e menatemelo.

וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

E se qualcuno vi domanda perché lo sciogliete, direte così: Il Signore ne ha bisogno.

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

E quelli ch’erano mandati, partirono e trovarono le cose com’egli avea lor detto.

ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

E com’essi scioglievano il puledro, i suoi padroni dissero loro: Perché sciogliete il puledro?

ויאמרו האדון צריך לו׃

Essi risposero: Il Signore ne ha bisogno.

ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

E lo menarono a Gesù; e gettati i loro mantelli sul puledro, vi fecero montar Gesù.

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

E mentre egli andava innanzi, stendevano i loro mantelli sulla via.

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

E com’era già presso la città, alla scesa del monte degli Ulivi, tutta la moltitudine dei discepoli cominciò con allegrezza a lodare Iddio a gran voce per tutte le opere potenti che aveano vedute,

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

dicendo: Benedetto il Re che viene nel nome del Signore; pace in cielo e gloria ne’ luoghi altissimi!

ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

E alcuni de’ Farisei di tra la folla gli dissero: Maestro, sgrida i tuoi discepoli!

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

Ed egli, rispondendo, disse: Io vi dico che se costoro si tacciono, le pietre grideranno.

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

E come si fu avvicinato, vedendo la città, pianse su lei, dicendo:

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

Oh se tu pure avessi conosciuto in questo giorno quel ch’è per la tua pace! Ma ora è nascosto agli occhi tuoi.

כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

Poiché verranno su te de’ giorni nei quali i tuoi nemici ti faranno attorno delle trincee, e ti circonderanno e ti stringeranno da ogni parte;

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

e atterreranno te e i tuoi figliuoli dentro di te, e non lasceranno in te pietra sopra pietra, perché tu non hai conosciuto il tempo nel quale sei stata visitata.

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

Poi, entrato nel tempio, cominciò a cacciar quelli che in esso vendevano,

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

dicendo loro: Egli è scritto: La mia casa sarà una casa d’orazione, ma voi ne avete fatto una spelonca di ladroni.

ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

Ed ogni giorno insegnava nel tempio. Ma i capi sacerdoti e gli scribi e i primi fra il popolo cercavano di farlo morire;

ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃

ma non sapevano come fare, perché tutto il popolo, ascoltandolo, pendeva dalle sue labbra.