Job 30

ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃

E ora servo di zimbello a dei più giovani di me, i cui padri non mi sarei degnato di mettere fra i cani del mio gregge!

גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃

E a che m’avrebbe servito la forza delle lor mani? Gente incapace a raggiungere l’età matura,

בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃

smunta dalla miseria e dalla fame, ridotta a brucare il deserto, la terra da tempo nuda e desolata,

הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃

strappando erba salsa presso ai cespugli, ed avendo per pane radici di ginestra.

מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃

Sono scacciati di mezzo agli uomini, grida lor dietro la gente come dietro al ladro,

בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃

abitano in burroni orrendi, nelle caverne della terra e fra le rocce;

בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃

ragliano fra i cespugli, si sdraiano alla rinfusa sotto i rovi;

בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃

gente da nulla, razza senza nome, cacciata via dal paese a bastonate.

ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃

E ora io sono il tema delle loro canzoni, il soggetto dei loro discorsi.

תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃

Mi aborrono, mi fuggono, non si trattengono dallo sputarmi in faccia.

כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃

Non han più ritegno, m’umiliano, rompono ogni freno in mia presenza.

על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃

Questa genia si leva alla mia destra, m’incalzano, e si appianano le vie contro di me per distruggermi.

נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃

Hanno sovvertito il mio cammino, lavorano alla mia ruina, essi che nessuno vorrebbe soccorrere!

כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃

S’avanzano come per un’ampia breccia, si precipitano innanzi in mezzo alle ruine.

ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃

Terrori mi si rovesciano addosso; l’onor mio è portato via come dal vento, è passata come una nube la mia felicità.

ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃

E ora l’anima mia si strugge in me, m’hanno còlto i giorni dell’afflizione.

לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃

La notte mi trafigge, mi stacca l’ossa, e i dolori che mi rodono non hanno posa.

ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃

Per la gran violenza del mio male la mia veste si sforma, mi si serra addosso come la tunica.

הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃

Iddio m’ha gettato nel fango, e rassomiglio alla polvere e alla cenere.

אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃

Io grido a te, e tu non mi rispondi; ti sto dinanzi, e tu mi stai a considerare!

תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃

Ti sei mutato in nemico crudele verso di me; mi perseguiti con la potenza della tua mano.

תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃

Mi levi per aria, mi fai portar via dal vento, e mi annienti nella tempesta.

כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃

Giacché, lo so, tu mi meni alla morte, alla casa di convegno di tutti i viventi.

אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃

Ma chi sta per perire non protende la mano? e nell’angoscia sua non grida al soccorso?

אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃

Non piangevo io forse per chi era nell’avversità? l’anima mia non era ella angustiata per il povero?

כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃

Speravo il bene, ed è venuto il male; aspettavo la luce, ed è venuta l’oscurità!

מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃

Le mie viscere bollono e non hanno requie, son venuti per me giorni d’afflizione.

קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃

Me ne vo tutto annerito, ma non dal sole; mi levo in mezzo alla raunanza, e grido aiuto;

אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃

son diventato fratello degli sciacalli, compagno degli struzzi.

עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃

La mia pelle è nera, e cade a pezzi; le mie ossa son calcinate dall’arsura.

ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃

La mia cetra non dà più che accenti di lutto, e la mia zampogna voce di pianto.