Luke 19

ויבוא ויעבר ביריחו׃

Jésus, étant entré dans Jéricho, traversait la ville.

והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

Et voici, un homme riche, appelé Zachée, chef des publicains,

ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

cherchait à voir qui était Jésus; mais il ne pouvait y parvenir, à cause de la foule, car il était de petite taille.

ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

Il courut en avant, et monta sur un sycomore pour le voir, parce qu'il devait passer par là.

ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

Lorsque Jésus fut arrivé à cet endroit, il leva les yeux et lui dit: Zachée, hâte-toi de descendre; car il faut que je demeure aujourd'hui dans ta maison.

וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

Zachée se hâta de descendre, et le reçut avec joie.

וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

Voyant cela, tous murmuraient, et disaient: Il est allé loger chez un homme pécheur.

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

Mais Zachée, se tenant devant le Seigneur, lui dit: Voici, Seigneur, je donne aux pauvres la moitié de mes biens, et, si j'ai fait tort de quelque chose à quelqu'un, je lui rends le quadruple.

ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

Jésus lui dit: Le salut est entré aujourd'hui dans cette maison, parce que celui-ci est aussi un fils d'Abraham.

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

Car le Fils de l'homme est venu chercher et sauver ce qui était perdu.

ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

Ils écoutaient ces choses, et Jésus ajouta une parabole, parce qu'il était près de Jérusalem, et qu'on croyait qu'à l'instant le royaume de Dieu allait paraître.

על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

Il dit donc: Un homme de haute naissance s'en alla dans un pays lointain, pour se faire investir de l'autorité royale, et revenir ensuite.

ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

Il appela dix de ses serviteurs, leur donna dix mines, et leur dit: Faites-les valoir jusqu'à ce que je revienne.

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

Mais ses concitoyens le haïssaient, et ils envoyèrent une ambassade après lui, pour dire: Nous ne voulons pas que cet homme règne sur nous.

ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

Lorsqu'il fut de retour, après avoir été investi de l'autorité royale, il fit appeler auprès de lui les serviteurs auxquels il avait donné l'argent, afin de connaître comment chacun l'avait fait valoir.

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

Le premier vint, et dit: Seigneur, ta mine a rapporté dix mines.

ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

Il lui dit: C'est bien, bon serviteur; parce que tu as été fidèle en peu de chose, reçois le gouvernement de dix villes.

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

Le second vint, et dit: Seigneur, ta mine a produit cinq mines.

ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

Il lui dit: Toi aussi, sois établi sur cinq villes.

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

Un autre vint, et dit: Seigneur, voici ta mine, que j'ai gardée dans un linge;

מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

car j'avais peur de toi, parce que tu es un homme sévère; tu prends ce que tu n'as pas déposé, et tu moissonnes ce que tu n'as pas semé.

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

Il lui dit: Je te juge sur tes paroles, méchant serviteur; tu savais que je suis un homme sévère, prenant ce que je n'ai pas déposé, et moissonnant ce que je n'ai pas semé;

ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

pourquoi donc n'as-tu pas mis mon argent dans une banque, afin qu'à mon retour je le retirasse avec un intérêt?

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

Puis il dit à ceux qui étaient là: Otez-lui la mine, et donnez-la à celui qui a les dix mines.

ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

Ils lui dirent: Seigneur, il a dix mines. -

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

Je vous le dis, on donnera à celui qui a, mais à celui qui n'a pas on ôtera même ce qu'il a.

אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

Au reste, amenez ici mes ennemis, qui n'ont pas voulu que je régnasse sur eux, et tuez-les en ma présence.

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

Après avoir ainsi parlé, Jésus marcha devant la foule, pour monter à Jérusalem.

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

Lorsqu'il approcha de Bethphagé et de Béthanie, vers la montagne appelée montagne des oliviers, Jésus envoya deux de ses disciples,

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

en disant: Allez au village qui est en face; quand vous y serez entrés, vous trouverez un ânon attaché, sur lequel aucun homme ne s'est jamais assis; détachez-le, et amenez-le.

וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

Si quelqu'un vous demande: Pourquoi le détachez-vous? vous lui répondrez: Le Seigneur en a besoin.

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

Ceux qui étaient envoyés allèrent, et trouvèrent les choses comme Jésus leur avait dit.

ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

Comme ils détachaient l'ânon, ses maîtres leur dirent: Pourquoi détachez-vous l'ânon?

ויאמרו האדון צריך לו׃

Ils répondirent: Le Seigneur en a besoin.

ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

Et ils amenèrent à Jésus l'ânon, sur lequel ils jetèrent leurs vêtements, et firent monter Jésus.

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

Quand il fut en marche, les gens étendirent leurs vêtements sur le chemin.

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

Et lorsque déjà il approchait de Jérusalem, vers la descente de la montagne des oliviers, toute la multitude des disciples, saisie de joie, se mit à louer Dieu à haute voix pour tous les miracles qu'ils avaient vus.

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

Ils disaient: Béni soit le roi qui vient au nom du Seigneur! Paix dans le ciel, et gloire dans les lieux très hauts!

ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

Quelques pharisiens, du milieu de la foule, dirent à Jésus: Maître, reprends tes disciples.

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

Et il répondit: Je vous le dis, s'ils se taisent, les pierres crieront!

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

Comme il approchait de la ville, Jésus, en la voyant, pleura sur elle,

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

et dit: Si toi aussi, au moins en ce jour qui t'est donné, tu connaissais les choses qui appartiennent à ta paix! Mais maintenant elles sont cachées à tes yeux.

כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

Il viendra sur toi des jours où tes ennemis t'environneront de tranchées, t'enfermeront, et te serreront de toutes parts;

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

ils te détruiront, toi et tes enfants au milieu de toi, et ils ne laisseront pas en toi pierre sur pierre, parce que tu n'as pas connu le temps où tu as été visitée.

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

Il entra dans le temple, et il se mit à chasser ceux qui vendaient,

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

leur disant: Il est écrit: Ma maison sera une maison de prière. Mais vous, vous en avez fait une caverne de voleurs.

ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

Il enseignait tous les jours dans le temple. Et les principaux sacrificateurs, les scribes, et les principaux du peuple cherchaient à le faire périr;

ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃

mais ils ne savaient comment s'y prendre, car tout le peuple l'écoutait avec admiration.