Proverbs 31

דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃

Kong Lemuel af Massas Ord; som hans Moder tugtede ham med.

מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃

Hvad, Lemuel, min Søn, min førstefødte, hvad skal jeg sige dig, hvad, mit Moderlivs Søn, hvad, mine Løfters Søn?

אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃

Giv ikke din Kraft til Kvinder, din Kærlighed til dem, der ødelægger Konger.

אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃

Det klæder ej Konger, Lemuel, det klæder ej Konger at drikke Vin eller Fyrster at kræve stærke Drikke,

פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃

at de ikke skal drikke og glemme Vedtægt og bøje Retten for alle arme.

תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃

Giv den segnende stærke Drikke, og giv den mismodige Vin;

ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃

lad ham drikke og glemme sin Fattigdom, ej mer ihukomme sin Møje.

פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃

Luk Munden op for den stumme, for alle lidendes Sag;

פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃

luk Munden op og døm retfærdigt, skaf den arme og fattige Ret!

אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃

Hvo finder en duelig Hustru? Hendes Værd står langt over Perlers.

בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃

Hendes Husbonds Hjerte stoler på hende, på Vinding skorter det ikke.

גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃

Hun gør ham godt og intet ondt alle sine Levedage.

דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃

Hun sørger for Uld og Hør, hun bruger sine Hænder med Lyst.

היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃

Hun er som en Købmands Skibe, sin Føde henter hun langvejs fra.

ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃

Endnu før Dag står hun op og giver Huset Mad, sine Piger deres tilmålte Del.

זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃

Hun tænker på en Mark og får den, hun planter en Vingård, for hvad hun har tjent.

חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃

Hun bælter sin Hofte med Kraft, lægger Styrke i sine Arme.

טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃

Hun skønner, hendes Husholdning lykkes, hendes Lampe går ikke ud om Natten.

ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃

Hun rækker sine Hænder mod Rokken, Fingrene tager om Tenen.

כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃

Hun rækker sin Hånd til den arme, rækker Armene ud til den fattige.

לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃

Af Sne har hun intet at frygte for sit Hus, thi hele hendes Hus er klædt i Skarlagen.

מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃

Tæpper laver hun sig, hun er klædt i Byssus og Purpur.

נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃

Hendes Husbond er kendt i Portene, når han sidder blandt Landets Ældste.

סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃

Hun væver Linned til Salg og sælger Bælter til Kræmmeren.

עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃

Klædt i Styrke og Hæder går hun Morgendagen i Møde med Smil.

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃

Hun åbner Munden med Visdom, med mild Vejledning på Tungen.

צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃

Hun våger over Husets Gænge og spiser ej Ladheds Brød.

קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃

Hendes Sønner står frem og giver hende Pris, hendes Husbond synger hendes Lov:

רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃

"Mange duelige Kvinder findes, men du står over dem alle!"

שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃

Ynde er Svig og Skønhed Skin; en Kvinde, som frygter HERREN, skal roses.

תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃

Lad hende få sine Hænders Frugt, hendes Gerninger synger hendes Lov i Portene.