Proverbs 17

טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃

Bedre en tør Bid Brød med fred end Huset fuldt af Sul med Trætte.

עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃

Klog Træl bliver Herre over dårlig Søn og får lod og del mellem brødre.

מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃

Digel til Sølv og Ovn til Guld, men den, der prøver Hjerter, er HERREN.

מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃

Den onde hører på onde Læber, Løgneren lytter til giftige Tunger.

לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃

Hvo Fattigmand spotter, håner hans Skaber, den skadefro slipper ikke for Straf.

עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃

De gamles Krone er Børnebørn, Sønners Stolthed er Fædre.

לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃

Ypperlig Tale er ej for en Dåre, end mindre da Løgnfor den, som er ædel.

אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃

Som en Troldsten er Gave i Giverens Øjne; hvorhen den end vender sig, gør den sin Virkning.

מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃

Den, der dølger en Synd, søger Venskab, men den, der ripper op i en Sag, skiller Venner.

תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃

Bedre virker Skænd på forstandig end hundrede Slag på en Tåbe.

אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃

Den onde har kun Genstridigbed for, men et skånselsløst Bud er udsendt imod ham.

פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃

Man kan møde en Bjørn, hvis Unger er taget, men ikke en Tåbe udi hans Dårskab.

משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃

Den, der gengælder godt med ondt, fra hans Hus skal Vanheld ej vige.

פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃

At yppe Strid er at åbne for Vand, hold derfor inde, før Strid bryder løs.

מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃

At frikende skyldig og dømme uskyldig, begge Dele er HERREN en Gru.

למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃

Hvad hjælper Penge i Tåbens Hånd til at købe ham Visdom, når Viddet mangler?

בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃

Ven viser Kærlighed når som helst, Broder fødes til Hjælp i Nød.

אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃

Mand uden Vid giver Håndslag og går i Borgen for Næsten.

אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃

Ven af Kiv er Ven af Synd; at højne sin Dør er at attrå Fald.

עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃

Ej finder man Lykke, når Hjertet er vrangt, man falder i Våde, når Tungen er falsk.

ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃

Den, der avler en Tåbe, får Sorg, Dårens Fader er ikke glad.

לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃

Glad Hjerte er godt for Legemet, nedslået Sind suger Marv af Benene.

שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃

Den gudløse tager Gave i Løn for at bøje Rettens Gænge.

את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃

Visdom står den forstandige for Øje, Tåbens Blik er ved Jordens Ende.

כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃

Tåbelig Søn er sin Faders Sorg, Kvide for hende, som fødte ham.

גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃

At straffe den, der har Ret, er ilde, værre endnu at slå de ædle.

חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃

Den, som har Kundskab tøjler sin Tale, Mand med Forstand er koldblodig.

גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃

Selv Dåren, der tier, gælder for viis, forstandig er den, der lukker sine Læber.