Proverbs 14

חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃

Visdom bygger sit hus,dårskabs hænder river det ned.

הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃

Hvo redeligt vandrer, frygter HERREN, men den, som går Krogveje, agter ham ringe.

בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃

I Dårens Mund er Ris til hans Ryg, for de vise står Læberne Vagt.

באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור׃

Når der ikke er Okser, er Laden tom, ved Tyrens Kraft bliver Høsten stor.

עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃

Sanddru Vidne lyver ikke, det falske Vidne farer med Løgn.

בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃

Spotter søger Visdom, men finder den ikke, til Kundskab kommer forstandig let.

לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃

Gå fra en Mand, som er en Tåbe, der mærker du intet til Kundskabs Læber.

חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃

Den kloge i sin Visdom er klar på sin Vej, men Tåbers Dårskab er Svig.

אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃

Med Dårer driver Skyldofret Spot, men Velvilje råder iblandt retsindige.

לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃

Hjertet kender sin egen Kvide, fremmede blander sig ej i dets Glæde.

בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃

Gudløses Hus lægges øde, retsindiges Telt står i Blomst.

יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃

Mangen Vej synes Manden ret, og så er dens Ende dog Dødens Veje.

גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃

Selv under Latter kan Hjertet lide, og Glædens Ende er Kummer.

מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃

Af sine Veje mættes den frafaldne, af sine Gerninger den, som er god.

פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו׃

Den tankeløse tror hvert Ord, den kloge overtænker sine Skridt.

חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃

Den vise ængstes og skyr det onde, Tåben buser sorgløs på.

קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃

Den hidsige bærer sig tåbeligt ad, man hader rænkefuld Mand.

נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃

De tankeløse giver dårskab i Arv, de kloge efterlader sig Kundskab.

שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק׃

Onde må bukke for gode, gudløse stå ved retfærdiges Døre.

גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃

Fattigmand hades endog af sin Ven, men Rigmands Venner er mange.

בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃

Den, der foragter sin Næste, synder, lykkelig den, der har Medynk med arme.

הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃

De, som virker ondt, farer visselig vild; de, som virker godt, finder Nåde og Trofasthed.

בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃

Ved al Slags Møje vindes der noget, Mundsvejr volder kun Tab.

עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃

De vises Krone er Kløgt, Tåbers Krans er Dårskab.

מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃

Sanddru Vidne frelser Sjæle; den, som farer med Løgn, bedrager.

ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה׃

Den stærkes Tillid er HERRENs Frygt, hans Sønner skal have en Tilflugt.

יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃

HERRENs Frygt er en Livsens Kilde, derved undgås Dødens Snarer.

ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃

At Folket er stort, er Kongens Hæder, Brist på Folk er Fyrstens Fald.

ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃

Den sindige er rig på Indsigt, den heftige driver det vidt i Dårskab.

חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃

Sagtmodigt Hjerte er Liv for Legemet, Avind er Edder i Benene.

עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃

At kue den ringe er Hån mod hans Skaber, han æres ved Medynk med fattige.

ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃

Ved sin Ondskab styrtes den gudløse, ved lydefri Færd er retfærdige trygge.

בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃

Visdom bor i forstandiges Hjerte, i Tåbers Indre kendes den ikke.

צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת׃

Retfærdighed løfter et Folk, men Synd er Folkenes Skændsel.

רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃

En klog Tjener har Kongens Yndest, en vanartet rammer hans Vrede.