Luke 19

ויבוא ויעבר ביריחו׃

Og han kom ind i Jeriko og drog derigennem.

והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

Og se, der var en Mand, som hed Zakæus; han var Overtolder, og han var rig.

ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

Og han søgte at få at se, hvem der var Jesus, og kunde ikke for Skaren, fordi han var lille af Vækst.

ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

Og han løb forud og steg op i et Morbær Figentræ, for at han kunde se ham; thi han skulde komme frem ad den Vej.

ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

Og da Jesus kom til Stedet, så han op og blev ham var og sagde til ham: "Zakæus! skynd dig og stig ned; thi jeg skal i Dag blive i dit Hus."

וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

Og han skyndte sig og steg ned og tog imod ham med Glæde.

וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

Og da de så det, knurrede de alle og sagde: "Han er gået ind for at tage Herberge hos en syndig Mand."

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

Men Zakæus stod frem og sagde til Herren: "Se, Herre! Halvdelen af min Ejendom giver jeg de fattige; og dersom jeg har besveget nogen for noget, da giver jeg det fire Fold igen."

ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

Men Jesus sagde til ham: "I Dag er der blevet dette Hus Frelse til Del, efterdi også han er en Abrahams Søn;

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

thi Menneskesønnen er kommen for at søge og frelse det fortabte."

ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

Men medens de hørte på dette, fortsatte han og sagde en Lignelse, fordi han var nær ved Jerusalem, og de mente, at Guds Rige skulde straks komme til Syne.

על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

Han sagde da: "En højbåren Mand drog til et fjernt Land for at få Kongemagt og vende tilbage igen.

ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

Men han kaldte ti af sine Tjenere og gav dem ti Pund og sagde til dem: Købslår dermed, indtil jeg kommer.

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

Men hans Medborgere hadede ham og skikkede Sendebud efter ham og lod sige: Vi ville ikke, at denne skal være Konge over os.

ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

Og det skete, da han kom igen, efter at han havde fået Kongemagten, sagde han, at disse Tjenere, hvem han havde givet Pengene, skulde kaldes for ham, for at han kunde få at vide, hvad hver havde vundet.

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

Og den første trådte frem og sagde: Herre! dit Pund har erhvervet ti Pund til.

ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

Og han sagde til ham: Vel, du gode Tjener! efterdi du har været tro i det mindste, skal du have Magt over ti Byer.

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

Og den anden kom og sagde: Herre! dit Pund har indbragt fem Pund.

ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

Men han sagde også til denne: Og du skal være over fem Byer.

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

Og en anden kom og sagde: Herre! se, her er dit Pund, som jeg har haft liggende i et Tørklæde.

מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

Thi jeg frygtede for dig, efterdi du er en streng Mand; du tager, hvad du ikke lagde, og høster, hvad du ikke såede.

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

Han siger til ham: Efter din egen Mund dømmer jeg dig, du onde Tjener! Du vidste, at jeg er en streng Mand, som tager, hvad jeg ikke lagde, og høster, hvad jeg ikke såede;

ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

hvorfor gav du da ikke mine Penge til Vekselbordet, så jeg ved min Hjemkomst kunde have krævet dem med Rente?

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

Og han sagde til dem, som stode hos: Tager Pundet fra ham, og giver det til ham, som har de ti Pund.

ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

Og de sagde til ham: Herre! han har ti Pund.

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

Jeg siger eder, at enhver, som har, ham skal der gives; men den, som ikke har, fra ham skal endog det tages, som han har.

אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

Men fører disse mine Fjender hid, som ikke vilde, at jeg skulde være Konge over dem, og hugger dem ned for mine Øjne!"

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

Og da han havde sagt dette, gik han foran og drog op til Jerusalem.

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

Og det skete, da han nærmede sig til Bethfage og Bethania ved det Bjerg, som kaldes Oliebjerget, udsendte han to af sine Disciple og sagde:

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

"Går hen til den Landsby, som ligger lige for eder. Når I komme derind, skulle I finde et Føl bundet, på hvilket der endnu aldrig har siddet noget Menneske; og løser det, og fører det hid!

וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

Og dersom nogen spørger eder: Hvorfor løse I det? da skulle I sige således: Herren har Brug for det."

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

Men de udsendte gik hen og fandt det, ligesom han havde sagt dem.

ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

Men da de løste Føllet, sagde dets Herrer til dem: "Hvorfor løse I Føllet?"

ויאמרו האדון צריך לו׃

Og de sagde: "Herren har Brug for det."

ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

Og de førte det til Jesus, og de lagde deres Klæder på Føllet og lod Jesus sætte sig derpå.

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

Og da han drog frem, bredte de deres Klæder under ham på Vejen.

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

Men da han nu nærmede sig til Nedgangen fra Oliebjerget, begyndte hele Disciplenes Mængde med Glæde at prise Gud med høj Røst for alle de kraftige Gerninger, som de havde set, og de sagde:

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

"Velsignet være Kongen, som kommer, i Herrens Navn! Fred i Himmelen, og Ære i det højeste!"

ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

Og nogle af Farisæerne i Skaren sagde til ham: "Mester! irettesæt dine Disciple!"

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

Og han svarede og sagde til dem: "Jeg siger eder, at hvis disse tie, skulle Stenene råbe."

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

Og da han kom nær til og så Staden, græd han over den og sagde:

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

"Vidste dog også du, ja, selv på denne din Dag, hvad der tjener til din Fred! Men nu er det skjult for dine Øjne.

כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

Thi der skal komme Dage over dig, da dine Fjender skulle kaste en Vold op omkring dig og omringe dig og trænge dig alle Vegne fra;

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

og de skulle lægge dig helt øde og dine Børn i dig og ikke lade Sten på Sten tilbage i dig, fordi du ikke kendte din Besøgelses Tid."

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

Og han gik ind i Helligdommen og begyndte at uddrive dem, som solgte,

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

og sagde til dem: "Der er skrevet: Og mit Hus er et Bedehus; men I have gjort det til en Røverkule."

ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

Og han lærte daglig i Helligdommen; men Ypperstepræsterne og de skriftkloge og de første i Folket søgte at slå ham ihjel.

ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃

Og de fandt ikke, hvad de skulde gøre; thi hele Folket hang ved ham og hørte ham.