Job 13

הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃

Se, mit Øje har skuet alt dette, mit Øre har hørt og mærket sig det;

כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃

hvad I ved, ved også jeg, jeg falder ikke igennem for jer.

אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃

Men til den Almægtige vil jeg tale, med Gud er jeg sindet at gå i Rette,

ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃

mens I smører på med Løgn; usle Læger er I til Hobe.

מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃

Om I dog vilde tie stille, så kunde I regnes for vise!

שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃

Hør dog mit Klagemål, mærk mine Læbers Anklage!

הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃

Forsvarer I Gud med Uret, forsvarer I ham med Svig?

הפניו תשאון אם לאל תריבון׃

Vil I tage Parti for ham, vil I træde i Skranken for Gud?

הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃

Går det godt, når han ransager eder, kan I narre ham, som man narrer et Menneske?

הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃

Revse jer vil han alvorligt, om I lader som intet og dog er partiske.

הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃

Vil ikke hans Højhed skræmme jer og hans Rædsel falde på eder?

זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃

Eders Tankesprog bliver til Askesprog, som Skjolde af Ler eders Skjolde.

החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃

Ti stille, at jeg kan tale, så overgå mig, hvad der vil!

על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃

Jeg vil bære mit Kød i Tænderne og tage mit Liv i min Hånd;

הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃

se, han slår mig ihjel, jeg har intet Håb, dog lægger jeg for ham min Færd.

גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃

Det er i sig selv en Sejr for mig, thi en vanhellig vover sig ikke til ham!

שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃

Hør nu ret på mit Ord, lad mig tale for eders Ører!

הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃

Se, til Rettergang er jeg rede, jeg ved, at Retten er min!

מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃

Hvem kan vel trætte med mig? Da skulde jeg tie og opgive Ånden!

אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃

Kun for to Ting skåne du mig, så kryber jeg ikke i Skjul for dig:

כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃

Din Hånd må du tage fra mig, din Rædsel skræmme mig ikke!

וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃

Så stævn mig, og jeg skal svare, eller jeg vil tale, og du skal svare!

כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃

Hvor stor er min Skyld og Synd? Lad mig vide min Brøde og Synd!

למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃

Hvi skjuler du dog dit Åsyn og regner mig for din Fjende?

העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃

Vil du skræmme et henvejret Blad, forfølge et vissent Strå,

כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃

at du skriver mig så bitter en Dom og lader mig arve min Ungdoms Skyld,

ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃

lægger mine Fødder i Blokken, vogter på alle mine Veje. indkredser mine Fødders Trin!

והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃

Og så er han dog som smuldrende Trøske, som Klæder, der ædes op af Møl,