John 11

ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃

Byl pak nemocen člověk nějaký jménem Lazar z Betany, totiž z městečka Marie a Marty, sestry její.

היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃

(A to byla ta Maria, kteráž pomazala Pána mastí a vytřela nohy jeho vlasy svými, jejížto bratr Lazar byl nemocen.)

ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃

Tedy poslaly k němu sestry jeho, řkouce: Pane, aj, ten, kteréhož miluješ, nemocen jest.

וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃

A uslyšav to Ježíš, řekl: Nemoc ta neníť k smrti, ale pro slávu Boží, aby oslaven byl Syn Boží skrze ni.

וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃

Miloval pak Ježíš Martu i sestru její i Lazara.

ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃

A jakž uslyšel, že by nemocen byl, i pozůstal za dva dni na tom místě, kdež byl.

מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃

Potom pak dí učedlníkům: Pojďme zase do Judstva.

ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃

Řekli jemu učedlníci: Mistře, nyní hledali tě Židé kamenovati, a ty zase tam chceš jíti?

ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃

Odpověděl Ježíš: Však dvanácte hodin za den jest. Chodí-li kdo ve dne, neurazí se; nebo světlo tohoto světa vidí.

אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃

Pakliť by kdo chodil v noci, urazíť se; nebo světla není v něm.

כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃

To pověděl, a potom dí jim: Lazar, přítel náš, spí, ale jduť, abych jej ze sna probudil.

ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃

I řekli učedlníci jeho: Pane, spí-liť, zdráv bude.

וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃

Ale Ježíš řekl o smrti jeho, oni pak domnívali se, že by o spání sna mluvil.

אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃

Tedy řekl jim Ježíš zjevně: Lazar umřel.

ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃

A raduji se pro vás, že jsem tam nebyl, abyste věřili. Ale pojďme k němu.

ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃

I řekl Tomáš, kterýž slove Didymus, spoluučedlníkům: Pojďme i my, abychom zemřeli s ním.

ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃

Tedy přišel Ježíš, i nalezl ho již čtyři dni v hrobě pochovaného.

ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃

Byla pak Betany blízko od Jeruzaléma, okolo honů patnácte.

ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃

Mnozí pak z Židů byli přišli k Martě a Mariji, aby je těšili pro smrt bratra jejich.

ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃

Tedy Marta, jakž uslyšela, že Ježíš jde, vyšla proti němu, ale Maria doma seděla.

ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

I řekla Marta k Ježíšovi: Pane, kdybys ty byl zde, bratr můj byl by neumřel.

וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃

Ale i nyníť vím, že cožkoli požádal bys od Boha, dá tobě Bůh.

ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃

Dí jí Ježíš: Vstaneť bratr tvůj.

ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃

Řekla jemu Marta: Vím, že vstane při vzkříšení v den nejposlednější.

ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃

Řekl jí Ježíš: Já jsem vzkříšení i život. Kdo věří ve mne, byť pak i umřel, živ bude.

וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃

A každý, kdož jest živ, a věří ve mne, neumřeť na věky. Věříš-li tomu?

ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃

Řekla jemu: Ovšem, Pane, já jsem uvěřila, že jsi ty Kristus, Syn Boží, kterýž měl přijíti na svět.

ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃

A když to pověděla, odešla a zavolala tajně Marie, sestry své, řkuci: Mistr zde jest, a volá tebe.

היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃

Ona jakž to uslyšela, vstala rychle, a šla k němu.

וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃

(Ještě pak byl Ježíš nepřišel do městečka, ale byl na tom místě, kdež vyšla byla proti němu Marta.)

והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃

Tedy Židé, kteříž s ní byli v domě a těšili ji, viděvše Mariji, že jest rychle vstala a vyšla, šli za ní, řkouce: Jde k hrobu, aby tam plakala.

ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

Ale Maria, když tam přišla, kdež byl Ježíš, uzřevši jej, padla k nohám jeho, a řekla jemu: Pane, bys ty byl zde, bratr můj byl by neumřel.

ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃

Ježíš pak jakž uzřel, ana pláče, i Židy, kteříž byli s ní přišli, ani plačí, zastonal duchem, a zkormoutil se.

ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃

A řekl: Kdež jste jej položili? Řkou jemu: Pane, pojď a pohleď.

ויבך ישוע׃

I zaplakal Ježíš.

ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃

Tedy řekli Židé: Aj, kterak ho miloval!

ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃

Někteří pak z nich řekli: Nemohl-liž jest tento, kterýž otevřel oči slepého, učiniti i toho, aby tento neumřel?

ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃

Ježíš pak opět zastonav sám v sobě, přišel k hrobu. Byla pak jeskyně, a kámen byl svrchu položen na ni.

ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃

I dí Ježíš: Zdvihněte kámen. Řekla jemu Marta, sestra toho mrtvého: Pane, jižť smrdí; nebo čtyři dni v hrobě jest.

ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃

Dí jí Ježíš: Všakť jsem řekl, že budeš-li věřiti, uzříš slávu Boží.

וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃

Tedy zdvihli kámen, kdež byl mrtvý pochován. Ježíš pak pozdvihl vzhůru očí a řekl: Otče, děkuji tobě, že jsi mne slyšel.

ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃

Já zajisté vím, že ty mne vždycky slyšíš, ale pro zástup, kterýž okolo stojí, řekl jsem, aby věřili, že jsi ty mne poslal.

ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃

A to pověděv, zavolal hlasem velikým: Lazaře, pojď ven!

ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃

I vyšel, kterýž byl umřel, maje svázané ruce i nohy rouchami, a tvář jeho šatem byla obvinuta. Řekl jim Ježíš: Rozvěžtež jej, a nechte, ať odejde.

ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃

Tedy mnozí z Židů, kteříž byli přišli k Mariji, viděvše, co jest učinil Ježíš, uvěřili v něho.

ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃

Někteří pak z nich odešli k farizeům a pověděli jim, co jest učinil Ježíš.

אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃

I sešli se přední kněží a farizeové v radu, a pravili: Co činíme? Tento člověk divy mnohé činí.

אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃

Necháme-li ho tak, všickni uvěří v něho, i přijdou Římané, a odejmou místo naše i lid.

ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃

Jeden pak z nich, jménem Kaifáš, nejvyšším knězem jsa toho léta, řekl jim: Vy nic nevíte,

אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃

Aniž co o tom přemyšlujete, že jest užitečné nám, aby jeden člověk umřel za lid, a ne, aby všecken tento národ zahynul.

וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃

Toho pak neřekl sám od sebe, ale nejvyšším knězem byv léta toho, prorokoval, že jest měl Ježíš umříti za tento národ,

ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃

A netoliko za tento národ, ale také, aby syny Boží rozptýlené shromáždil v jedno.

ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃

Protož od toho dne spolu se o to radili, aby jej zabili.

על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃

Ježíš pak již nechodil zjevně mezi Židy, ale odšel odtud do krajiny, kteráž byla blízko pouště, do města, jenž slove Efraim, a tu bydlil s učedlníky svými.

ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃

Byla pak blízko velikanoc Židovská. I šli mnozí do Jeruzaléma z krajiny té před velikonocí, aby se očistili.

ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃

I hledali Ježíše, a rozmlouvali vespolek, v chrámě stojíce: Co se vám zdá, že nepřišel k svátku?

והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃

Vydali pak byli přední kněží a farizeové mandát, jestliže by kdo zvěděl, kde by byl, aby pověděl, aby jej jali.