Mark 6

ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃

I otišavši odande, dođe u svoj zavičaj. A doprate ga učenici.

וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃

I kada dođe subota, poče učiti u sinagogi. I mnogi što su ga slušali preneraženi govorahu: "Odakle to ovome? Kakva li mu je mudrost dana? I kakva se to silna djela događaju po njegovim rukama?

הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃

Nije li ovo drvodjelja, sin Marijin, i brat Jakovljev, i Josipov, i Judin, i Šimunov? I nisu li mu sestre ovdje među nama?" I sablažnjavahu se o njega.

ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃

A Isus im govoraše: "Nije prorok bez časti doli u svom zavičaju i među rodbinom i u svom domu."

ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃

I ne mogaše ondje učiniti ni jedno čudo, osim što ozdravi nekoliko nemoćnika stavivši ruke na njih.

ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃

I čudio se njihovoj nevjeri. Obilazio je selima uokolo i naučavao.

ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃

Dozva dvanaestoricu te ih poče slati dva po dva dajući im vlast nad nečistim dusima.

ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃

I zapovjedi im da na put ne nose ništa osim štapa: ni kruha, ni torbe, ni novaca o pojasu,

רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃

nego da nose samo sandale i da ne oblače dviju haljina.

ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃

I govoraše im: "Kad uđete gdje u kuću, u njoj ostanite dok ne odete odande.

וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃

Ako vas gdje ne prime te vas ne poslušaju, iziđite odande i otresite prah ispod svojih nogu njima za svjedočanstvo."

ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃

Otišavši, propovijedali su obraćenje,

ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃

izgonili mnoge zloduhe i mnoge su nemoćnike mazali uljem i oni su ozdravljali.

וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃

Dočuo to i kralj Herod jer se razglasilo Isusovo ime te se govorilo: "Ivan Krstitelj uskrsnuo od mrtvih i zato čudesne sile djeluju u njemu."

ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃

A drugi govorahu: "Ilija je!" Treći opet: "Prorok, kao jedan od proroka."

וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃

Herod pak na to govoraše: "Uskrsnu Ivan kojemu ja odrubih glavu."

כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃

Herod doista bijaše dao uhititi Ivana i svezati ga u tamnici zbog Herodijade, žene brata svoga Filipa, kojom se bio oženio.

יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃

Budući da je Ivan govorio Herodu: "Ne smiješ imati žene brata svojega!",

ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃

Herodijada ga mrzila i htjela ga ubiti, ali nije mogla

כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃

jer se Herod bojao Ivana; znao je da je on čovjek pravedan i svet pa ga je štitio. I kad god bi ga slušao, uvelike bi se zbunio, a rado ga je slušao.

ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃

I dođe zgodan dan kad Herod o svom rođendanu priredi gozbu svojim velikašima, časnicima i prvacima galilejskim.

ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃

Uđe kći Herodijadina i zaplesa. Svidje se Herodu i sustolnicima. Kralj reče djevojci: "Zaišti od mene što god hoćeš i dat ću ti!"

וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃

I zakle joj se: "Što god zaišteš od mene, dat ću ti, pa bilo to i pol mojega kraljevstva."

ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃

Ona iziđe pa će svojoj materi: "Što da zaištem?" A ona će: "Glavu Ivana Krstitelja!"

ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

I odmah žurno uđe kralju te zaište: "Hoću da mi odmah dadeš na pladnju glavu Ivana Krstitelja!"

ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃

Ožalosti se kralj, ali zbog zakletve i sustolnika na htjede je odbiti.

ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃

Kralj odmah posla krvnika i naredi da donese glavu Ivanovu. On ode, odrubi mu glavu u tamnici,

וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃

donese je na pladnju i dade je djevojci, a djevojka materi.

וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃

Kad za to dočuše Ivanovi učenici, dođu, uzmu njegovo tijelo i polože ga u grob.

ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃

Uto se apostoli skupe oko Isusa i izvijeste ga o svemu što su činili i naučavali.

ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃

I reče im: "Hajdete i vi u osamu na samotno mjesto, i otpočinite malo." Jer mnogo je svijeta dolazilo i odlazilo pa nisu imali kada ni jesti.

וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃

Otploviše dakle lađom na samotno mjesto, u osamu.

וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃

No kad su odlazili, mnogi ih vidješe i prepoznaše te se pješice iz svih gradova strčaše onamo i pretekoše ih.

ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃

Kad iziđe, vidje silan svijet i sažali mu se jer bijahu kao ovce bez pastira pa ih stane poučavati u mnogočemu.

ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃

A u kasni već sat pristupe mu učenici pa mu reknu: "Pust je ovo kraj i već je kasno.

שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃

Otpusti ih da odu po okolnim zaseocima i selima i kupe sebi što za jelo."

ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃

No on im odgovori: "Podajte im vi jesti." Kažu mu: "Da pođemo i kupimo za dvjesta denara kruha pa da im damo jesti?"

ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃

A on će im: "Koliko kruhova imate? Idite i vidite!" Pošto izvidješe, kažu: "Pet, i dvije ribe."

ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃

I zapovjedi im da sve, u skupinama, posjedaju po zelenoj travi.

וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃

I pružiše se po sto i po pedeset na svaku lijehu.

ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃

On uze pet kruhova i dvije ribe, pogleda na nebo, izreče blagoslov pa razlomi kruhove i davaše učenicima da posluže ljude. Tako i dvije ribe razdijeli svima.

ויאכלו כלם וישבעו׃

I jeli su svi i nasitili se.

וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃

I od ulomaka nakupiše dvanaest punih košara, a i od riba.

והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃

A jelo je pet tisuća muškaraca.

ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃

On odmah prisili učenike da uđu u lađu i da se prebace prijeko, prema Betsaidi, dok on otpusti mnoštvo.

ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃

I pošto se rasta s ljudima, otiđe u goru da se pomoli.

ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃

Uvečer pak lađa bijaše posred mora, a on sam na kraju.

וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃

Vidjevši kako se muče veslajući, jer im bijaše protivan vjetar, oko četvrte noćne straže dođe k njima hodeći po moru. I htjede ih mimoići.

והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃

A oni, vidjevši kako hodi po moru, pomisliše da je utvara pa kriknuše.

כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

Jer svi su ga vidjeli i prestrašili se. A on im odmah progovori: "Hrabro samo! Ja sam! Ne bojte se!"

וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃

I uziđe k njima u lađu, a vjetar utihnu. I veoma se, prekomjerno, snebivahu;

כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃

još ne shvatiše ono o kruhovima, nego im srce bijaše stvrdnuto.

ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃

Pošto doploviše na kraj, dođu u Genezaret i pristanu.

ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃

Kad iziđu iz lađe, ljudi ga odmah prepoznaju

וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃

pa oblete sav onaj kraj. I počnu donositi na nosilima bolesnike onamo gdje bi čuli da se on nalazi.

ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃

I kamo bi god ulazio - u sela, u gradove, u zaseoke - po trgovima bi stavljali bolesnike i molili ga da se dotaknu makar skuta njegove haljine. I koji bi ga se god dotakli, ozdravljali bi.