Luke 20

ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃

Jednog dana dok je naučavao narod u Hramu i naviještao evanđelje, ispriječe se glavari svećenički i pismoznanci sa starješinama

ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃

pa mu dobace: "Reci nam kojom vlašću to činiš ili tko ti dade tu vlast?"

ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃

On odgovori: "Upitat ću i ja vas. Recite mi:

טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃

krst Ivanov bijaše li od Neba ili od ljudi?"

ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃

A oni smišljahu među sobom: "Reknemo li 'od Neba', odvratit će 'Zašto mu ne povjerovaste?'

ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃

A reknemo li 'od ljudi', sav će nas narod kamenovati. Ta uvjeren je da je Ivan prorok."

ויענו לא ידענו מאין׃

I odgovore da ne znaju odakle.

ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

I Isus reče njima: "Ni ja vama neću kazati kojom vlašću ovo činim."

ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃

Zatim uze narodu kazivati ovu prispodobu: "Čovjek posadi vinograd, iznajmi ga vinogradarima i otputova na dulje vrijeme."

ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃

"Kada dođe doba, posla slugu vinogradarima da mu dadnu od uroda vinogradskoga. No vinogradari ga istukoše i otposlaše praznih ruku.

ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃

Nato on posla drugoga slugu. Ali oni i toga istukoše, izružiše i otposlaše praznih ruku.

ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃

Posla i trećega. A oni i njega izraniše i izbaciše."

ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃

"Nato reče gospodar vinograda: 'Što da učinim? Poslat ću im sina svoga ljubljenoga. Njega će valjda poštovati.'

וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃

Ali kada ga vinogradari ugledaju, stanu među sobom umovati: 'Ovo je baštinik. Ubijmo ga da baština bude naša.'

ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃

Izbaciše ga iz vinograda i ubiše." "Što će dakle učiniti s njima gospodar vinograda?

יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃

Doći će i pogubiti te vinogradare i dati vinograd drugima." Koji ga slušahu rekoše: "Bože sačuvaj!"

ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

A on ih ošinu pogledom i reče: "A što ono piše: Kamen što ga odbaciše graditelji postade kamen zaglavni?

כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃

Tko god padne na taj kamen, smrskat će se, a na koga on padne, satrt će ga."

ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃

Pismoznanci i glavari svećenički gledahu da istog časa stave ruke na nj, ali se pobojaše naroda. Dobro razumješe da o njima kaza tu prispodobu.

ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃

Vrebajući na nj, poslaše uhode koji su se pravili pravednicima da ga uhvate u riječi pa da ga predaju oblasti i vlasti upraviteljevoj.

וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃

Upitaše ga dakle: "Učitelju, znamo da pravo zboriš i naučavaš te nisi pristran, nego po istini učiš putu Božjem.

המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

Je li nam dopušteno dati porez caru ili nije?"

ויכר את נכליהם ויאמר להם׃

Proničući njihovu lukavost, reče im:

מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃

"Pokažite mi denar." "Čiju ima sliku i natpis?"

ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

A oni će: "Carevu." On im reče: "Stoga dajte caru carevo, a Bogu Božje."

ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃

I ne mogoše ga uhvatiti u riječi pred narodom, nego umuknuše zadivljeni njegovim odgovorom.

ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃

Pristupe mu neki od saduceja, koji niječu uskrsnuće. Upitaše ga:

מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃

"Učitelju! Mojsije nam napisa: Umre li bez djece čiji brat koji imaše ženu, neka njegov brat uzme tu ženu te podigne porod bratu svomu.

והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃

Bijaše tako sedmero braće. Prvi se oženi i umrije bez djece.

ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃

Drugi uze njegovu ženu,

ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃

onda treći; i tako redom sva sedmorica pomriješe ne ostavivši djece.

ובאחרונה מתה גם האשה׃

Naposljetku umrije i žena.

והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃

Kojemu će dakle od njih ta žena pripasti o uskrsnuću? Jer sedmorica su je imala za ženu."

ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃

Reče im Isus: "Djeca se ovog svijeta žene i udaju.

והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃

No oni koji se nađoše dostojni onog svijeta i uskrsnuća od mrtvih niti se žene niti udaju.

כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

Zaista, ni umrijeti više ne mogu: anđelima su jednaki i sinovi su Božji jer su sinovi uskrsnuća."

וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

"A da mrtvi ustaju, naznači i Mojsije kad u odlomku o grmu Gospodina zove Bogom Abrahamovim, Bogom Izakovim i Bogom Jakovljevim.

והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃

A nije on Bog mrtvih, nego živih. Ta svi njemu žive!"

ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃

Neki pismoznanci primijete: "Učitelju! Dobro si rekao!"

ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃

I nisu se više usuđivali upitati ga bilo što.

ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃

A on im reče: "Kako kažu da je Krist sin Davidov?

והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

Ta sam David veli u Knjizi psalama: Reče Gospod Gospodinu mojemu: 'Sjedi mi zdesna

עד אשית איביך הדם לרגליך׃

dok ne položim neprijatelje tvoje za podnožje nogama tvojim!'

הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃

David ga dakle naziva Gospodinom. Kako mu je onda sin?"

ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃

I pred svim narodom reče svojim učenicima:

הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

"Čuvajte se pismoznanaca, koji rado hodaju u dugim haljinama, vole pozdrave na trgovima, prva sjedala u sinagogama i pročelja na gozbama,

הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃

proždiru kuće udovičke, još pod izlikom dugih molitava. Stići će ih to oštrija osuda."