Proverbs 31

Kong Lemuel af Massas Ord; som hans Moder tugtede ham med.

דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃

Hvad, Lemuel, min Søn, min førstefødte, hvad skal jeg sige dig, hvad, mit Moderlivs Søn, hvad, mine Løfters Søn?

מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃

Giv ikke din Kraft til Kvinder, din Kærlighed til dem, der ødelægger Konger.

אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃

Det klæder ej Konger, Lemuel, det klæder ej Konger at drikke Vin eller Fyrster at kræve stærke Drikke,

אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃

at de ikke skal drikke og glemme Vedtægt og bøje Retten for alle arme.

פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃

Giv den segnende stærke Drikke, og giv den mismodige Vin;

תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃

lad ham drikke og glemme sin Fattigdom, ej mer ihukomme sin Møje.

ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃

Luk Munden op for den stumme, for alle lidendes Sag;

פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃

luk Munden op og døm retfærdigt, skaf den arme og fattige Ret!

פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃

Hvo finder en duelig Hustru? Hendes Værd står langt over Perlers.

אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃

Hendes Husbonds Hjerte stoler på hende, på Vinding skorter det ikke.

בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃

Hun gør ham godt og intet ondt alle sine Levedage.

גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃

Hun sørger for Uld og Hør, hun bruger sine Hænder med Lyst.

דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃

Hun er som en Købmands Skibe, sin Føde henter hun langvejs fra.

היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃

Endnu før Dag står hun op og giver Huset Mad, sine Piger deres tilmålte Del.

ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃

Hun tænker på en Mark og får den, hun planter en Vingård, for hvad hun har tjent.

זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃

Hun bælter sin Hofte med Kraft, lægger Styrke i sine Arme.

חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃

Hun skønner, hendes Husholdning lykkes, hendes Lampe går ikke ud om Natten.

טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃

Hun rækker sine Hænder mod Rokken, Fingrene tager om Tenen.

ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃

Hun rækker sin Hånd til den arme, rækker Armene ud til den fattige.

כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃

Af Sne har hun intet at frygte for sit Hus, thi hele hendes Hus er klædt i Skarlagen.

לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃

Tæpper laver hun sig, hun er klædt i Byssus og Purpur.

מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃

Hendes Husbond er kendt i Portene, når han sidder blandt Landets Ældste.

נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃

Hun væver Linned til Salg og sælger Bælter til Kræmmeren.

סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃

Klædt i Styrke og Hæder går hun Morgendagen i Møde med Smil.

עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃

Hun åbner Munden med Visdom, med mild Vejledning på Tungen.

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃

Hun våger over Husets Gænge og spiser ej Ladheds Brød.

צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃

Hendes Sønner står frem og giver hende Pris, hendes Husbond synger hendes Lov:

קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃

"Mange duelige Kvinder findes, men du står over dem alle!"

רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃

Ynde er Svig og Skønhed Skin; en Kvinde, som frygter HERREN, skal roses.

שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃

Lad hende få sine Hænders Frugt, hendes Gerninger synger hendes Lov i Portene.

תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃