Proverbs 17

Bedre en tør Bid Brød med fred end Huset fuldt af Sul med Trætte.

טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃

Klog Træl bliver Herre over dårlig Søn og får lod og del mellem brødre.

עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃

Digel til Sølv og Ovn til Guld, men den, der prøver Hjerter, er HERREN.

מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃

Den onde hører på onde Læber, Løgneren lytter til giftige Tunger.

מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃

Hvo Fattigmand spotter, håner hans Skaber, den skadefro slipper ikke for Straf.

לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃

De gamles Krone er Børnebørn, Sønners Stolthed er Fædre.

עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃

Ypperlig Tale er ej for en Dåre, end mindre da Løgnfor den, som er ædel.

לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃

Som en Troldsten er Gave i Giverens Øjne; hvorhen den end vender sig, gør den sin Virkning.

אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃

Den, der dølger en Synd, søger Venskab, men den, der ripper op i en Sag, skiller Venner.

מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃

Bedre virker Skænd på forstandig end hundrede Slag på en Tåbe.

תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃

Den onde har kun Genstridigbed for, men et skånselsløst Bud er udsendt imod ham.

אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃

Man kan møde en Bjørn, hvis Unger er taget, men ikke en Tåbe udi hans Dårskab.

פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃

Den, der gengælder godt med ondt, fra hans Hus skal Vanheld ej vige.

משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃

At yppe Strid er at åbne for Vand, hold derfor inde, før Strid bryder løs.

פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃

At frikende skyldig og dømme uskyldig, begge Dele er HERREN en Gru.

מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃

Hvad hjælper Penge i Tåbens Hånd til at købe ham Visdom, når Viddet mangler?

למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃

Ven viser Kærlighed når som helst, Broder fødes til Hjælp i Nød.

בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃

Mand uden Vid giver Håndslag og går i Borgen for Næsten.

אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃

Ven af Kiv er Ven af Synd; at højne sin Dør er at attrå Fald.

אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃

Ej finder man Lykke, når Hjertet er vrangt, man falder i Våde, når Tungen er falsk.

עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃

Den, der avler en Tåbe, får Sorg, Dårens Fader er ikke glad.

ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃

Glad Hjerte er godt for Legemet, nedslået Sind suger Marv af Benene.

לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃

Den gudløse tager Gave i Løn for at bøje Rettens Gænge.

שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃

Visdom står den forstandige for Øje, Tåbens Blik er ved Jordens Ende.

את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃

Tåbelig Søn er sin Faders Sorg, Kvide for hende, som fødte ham.

כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃

At straffe den, der har Ret, er ilde, værre endnu at slå de ædle.

גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃

Den, som har Kundskab tøjler sin Tale, Mand med Forstand er koldblodig.

חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃

Selv Dåren, der tier, gælder for viis, forstandig er den, der lukker sine Læber.

גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃