John 11

Byl pak nemocen člověk nějaký jménem Lazar z Betany, totiž z městečka Marie a Marty, sestry její.

ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃

(A to byla ta Maria, kteráž pomazala Pána mastí a vytřela nohy jeho vlasy svými, jejížto bratr Lazar byl nemocen.)

היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃

Tedy poslaly k němu sestry jeho, řkouce: Pane, aj, ten, kteréhož miluješ, nemocen jest.

ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃

A uslyšav to Ježíš, řekl: Nemoc ta neníť k smrti, ale pro slávu Boží, aby oslaven byl Syn Boží skrze ni.

וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃

Miloval pak Ježíš Martu i sestru její i Lazara.

וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃

A jakž uslyšel, že by nemocen byl, i pozůstal za dva dni na tom místě, kdež byl.

ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃

Potom pak dí učedlníkům: Pojďme zase do Judstva.

מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃

Řekli jemu učedlníci: Mistře, nyní hledali tě Židé kamenovati, a ty zase tam chceš jíti?

ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃

Odpověděl Ježíš: Však dvanácte hodin za den jest. Chodí-li kdo ve dne, neurazí se; nebo světlo tohoto světa vidí.

ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃

Pakliť by kdo chodil v noci, urazíť se; nebo světla není v něm.

אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃

To pověděl, a potom dí jim: Lazar, přítel náš, spí, ale jduť, abych jej ze sna probudil.

כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃

I řekli učedlníci jeho: Pane, spí-liť, zdráv bude.

ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃

Ale Ježíš řekl o smrti jeho, oni pak domnívali se, že by o spání sna mluvil.

וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃

Tedy řekl jim Ježíš zjevně: Lazar umřel.

אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃

A raduji se pro vás, že jsem tam nebyl, abyste věřili. Ale pojďme k němu.

ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃

I řekl Tomáš, kterýž slove Didymus, spoluučedlníkům: Pojďme i my, abychom zemřeli s ním.

ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃

Tedy přišel Ježíš, i nalezl ho již čtyři dni v hrobě pochovaného.

ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃

Byla pak Betany blízko od Jeruzaléma, okolo honů patnácte.

ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃

Mnozí pak z Židů byli přišli k Martě a Mariji, aby je těšili pro smrt bratra jejich.

ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃

Tedy Marta, jakž uslyšela, že Ježíš jde, vyšla proti němu, ale Maria doma seděla.

ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃

I řekla Marta k Ježíšovi: Pane, kdybys ty byl zde, bratr můj byl by neumřel.

ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

Ale i nyníť vím, že cožkoli požádal bys od Boha, dá tobě Bůh.

וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃

Dí jí Ježíš: Vstaneť bratr tvůj.

ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃

Řekla jemu Marta: Vím, že vstane při vzkříšení v den nejposlednější.

ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃

Řekl jí Ježíš: Já jsem vzkříšení i život. Kdo věří ve mne, byť pak i umřel, živ bude.

ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃

A každý, kdož jest živ, a věří ve mne, neumřeť na věky. Věříš-li tomu?

וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃

Řekla jemu: Ovšem, Pane, já jsem uvěřila, že jsi ty Kristus, Syn Boží, kterýž měl přijíti na svět.

ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃

A když to pověděla, odešla a zavolala tajně Marie, sestry své, řkuci: Mistr zde jest, a volá tebe.

ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃

Ona jakž to uslyšela, vstala rychle, a šla k němu.

היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃

(Ještě pak byl Ježíš nepřišel do městečka, ale byl na tom místě, kdež vyšla byla proti němu Marta.)

וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃

Tedy Židé, kteříž s ní byli v domě a těšili ji, viděvše Mariji, že jest rychle vstala a vyšla, šli za ní, řkouce: Jde k hrobu, aby tam plakala.

והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃

Ale Maria, když tam přišla, kdež byl Ježíš, uzřevši jej, padla k nohám jeho, a řekla jemu: Pane, bys ty byl zde, bratr můj byl by neumřel.

ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

Ježíš pak jakž uzřel, ana pláče, i Židy, kteříž byli s ní přišli, ani plačí, zastonal duchem, a zkormoutil se.

ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃

A řekl: Kdež jste jej položili? Řkou jemu: Pane, pojď a pohleď.

ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃

I zaplakal Ježíš.

ויבך ישוע׃

Tedy řekli Židé: Aj, kterak ho miloval!

ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃

Někteří pak z nich řekli: Nemohl-liž jest tento, kterýž otevřel oči slepého, učiniti i toho, aby tento neumřel?

ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃

Ježíš pak opět zastonav sám v sobě, přišel k hrobu. Byla pak jeskyně, a kámen byl svrchu položen na ni.

ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃

I dí Ježíš: Zdvihněte kámen. Řekla jemu Marta, sestra toho mrtvého: Pane, jižť smrdí; nebo čtyři dni v hrobě jest.

ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃

Dí jí Ježíš: Všakť jsem řekl, že budeš-li věřiti, uzříš slávu Boží.

ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃

Tedy zdvihli kámen, kdež byl mrtvý pochován. Ježíš pak pozdvihl vzhůru očí a řekl: Otče, děkuji tobě, že jsi mne slyšel.

וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃

Já zajisté vím, že ty mne vždycky slyšíš, ale pro zástup, kterýž okolo stojí, řekl jsem, aby věřili, že jsi ty mne poslal.

ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃

A to pověděv, zavolal hlasem velikým: Lazaře, pojď ven!

ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃

I vyšel, kterýž byl umřel, maje svázané ruce i nohy rouchami, a tvář jeho šatem byla obvinuta. Řekl jim Ježíš: Rozvěžtež jej, a nechte, ať odejde.

ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃

Tedy mnozí z Židů, kteříž byli přišli k Mariji, viděvše, co jest učinil Ježíš, uvěřili v něho.

ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃

Někteří pak z nich odešli k farizeům a pověděli jim, co jest učinil Ježíš.

ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃

I sešli se přední kněží a farizeové v radu, a pravili: Co činíme? Tento člověk divy mnohé činí.

אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃

Necháme-li ho tak, všickni uvěří v něho, i přijdou Římané, a odejmou místo naše i lid.

אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃

Jeden pak z nich, jménem Kaifáš, nejvyšším knězem jsa toho léta, řekl jim: Vy nic nevíte,

ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃

Aniž co o tom přemyšlujete, že jest užitečné nám, aby jeden člověk umřel za lid, a ne, aby všecken tento národ zahynul.

אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃

Toho pak neřekl sám od sebe, ale nejvyšším knězem byv léta toho, prorokoval, že jest měl Ježíš umříti za tento národ,

וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃

A netoliko za tento národ, ale také, aby syny Boží rozptýlené shromáždil v jedno.

ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃

Protož od toho dne spolu se o to radili, aby jej zabili.

ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃

Ježíš pak již nechodil zjevně mezi Židy, ale odšel odtud do krajiny, kteráž byla blízko pouště, do města, jenž slove Efraim, a tu bydlil s učedlníky svými.

על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃

Byla pak blízko velikanoc Židovská. I šli mnozí do Jeruzaléma z krajiny té před velikonocí, aby se očistili.

ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃

I hledali Ježíše, a rozmlouvali vespolek, v chrámě stojíce: Co se vám zdá, že nepřišel k svátku?

ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃

Vydali pak byli přední kněží a farizeové mandát, jestliže by kdo zvěděl, kde by byl, aby pověděl, aby jej jali.

והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃