Job 13

Lo, mine eye hath seen all this, mine ear hath heard and understood it.
הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃
What ye know, the same do I know also: I am not inferior unto you.
כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃
Surely I would speak to the Almighty, and I desire to reason with God.
אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃
But ye are forgers of lies, ye are all physicians of no value.
ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃
O that ye would altogether hold your peace! and it should be your wisdom.
מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃
Hear now my reasoning, and hearken to the pleadings of my lips.
שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃
Will ye speak wickedly for God? and talk deceitfully for him?
הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃
Will ye accept his person? will ye contend for God?
הפניו תשאון אם לאל תריבון׃
Is it good that he should search you out? or as one man mocketh another, do ye so mock him?
הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃
He will surely reprove you, if ye do secretly accept persons.
הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃
Shall not his excellency make you afraid? and his dread fall upon you?
הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃
Your remembrances are like unto ashes, your bodies to bodies of clay.
זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃
Hold your peace, let me alone, that I may speak, and let come on me what will.
החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃
Wherefore do I take my flesh in my teeth, and put my life in mine hand?
על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃
Though he slay me, yet will I trust in him: but I will maintain mine own ways before him.
הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃
He also shall be my salvation: for an hypocrite shall not come before him.
גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃
Hear diligently my speech, and my declaration with your ears.
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃
Behold now, I have ordered my cause; I know that I shall be justified.
הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃
Who is he that will plead with me? for now, if I hold my tongue, I shall give up the ghost.
מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃
Only do not two things unto me: then will I not hide myself from thee.
אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃
Withdraw thine hand far from me: and let not thy dread make me afraid.
כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃
Then call thou, and I will answer: or let me speak, and answer thou me.
וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃
How many are mine iniquities and sins? make me to know my transgression and my sin.
כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃
Wherefore hidest thou thy face, and holdest me for thine enemy?
למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃
Wilt thou break a leaf driven to and fro? and wilt thou pursue the dry stubble?
העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃
For thou writest bitter things against me, and makest me to possess the iniquities of my youth.
כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃
Thou puttest my feet also in the stocks, and lookest narrowly unto all my paths; thou settest a print upon the heels of my feet.
ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃
And he, as a rotten thing, consumeth, as a garment that is moth eaten.
והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃