Job 19

ויען איוב ויאמר׃

Y RESPONDIÓ Job, y dijo:

עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃

¿Hasta cuándo angustiaréis mi alma, Y me moleréis con palabras?

זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃

Ya me habéis vituperado diez veces: ¿No os avergonzáis de descomediros delante de mí?

ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃

Sea así que realmente haya yo errado, Conmigo se quedará mi yerro.

אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃

Mas si vosotros os engrandeciereis contra mí, Y adujereis contra mí mi oprobio,

דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃

Sabed ahora que Dios me ha trastornado, Y traído en derredor su red sobre mí.

הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃

He aquí yo clamaré agravio, y no seré oído: Daré voces, y no habrá juicio.

ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃

Cercó de vallado mi camino, y no pasaré; Y sobre mis veredas puso tinieblas.

כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃

Hame despojado de mi gloria, Y quitado la corona de mi cabeza.

יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃

Arruinóme por todos lados, y perezco; Y ha hecho pasar mi esperanza como árbol arrancado.

ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃

É hizo inflamar contra mí su furor, Y contóme para sí entre sus enemigos.

יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃

Vinieron sus ejércitos á una, y trillaron sobre mí su camino, Y asentaron campo en derredor de mi tienda.

אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃

Hizo alejar de mí mis hermanos, Y positivamente se extrañaron de mí mis conocidos.

חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃

Mis parientes se detuvieron, Y mis conocidos se olvidaron de mí.

גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃

Los moradores de mi casa y mis criadas me tuvieron por extraño; Forastero fuí yo en sus ojos.

לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃

Llamé á mi siervo, y no respondió; De mi propia boca le suplicaba.

רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃

Mi aliento vino á ser extraño á mi mujer, Aunque por los hijos de mis entrañas le rogaba.

גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃

Aun los muchachos me menospreciaron: En levantándome, hablaban contra mí.

תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃

Todos mis confidentes me aborrecieron; Y los que yo amaba, se tornaron contra mí.

בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃

Mi cuero y mi carne se pegaron á mis huesos; Y he escapado con la piel de mis dientes.

חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃

Oh vosotros mis amigos, tened compasión de mí, tened compasión de mí; Porque la mano de Dios me ha tocado.

למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃

¿Por qué me perseguís como Dios, Y no os hartáis de mis carnes?

מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃

¡Quién diese ahora que mis palabras fuesen escritas! ¡Quién diese que se escribieran en un libro!

בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃

¡Que con cincel de hierro y con plomo Fuesen en piedra esculpidas para siempre!

ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃

Yo sé que mi Redentor vive, Y al fin se levantará sobre el polvo:

ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃

Y después de deshecha esta mi piel, Aun he de ver en mi carne á Dios;

אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

Al cual yo tengo de ver por mí, Y mis ojos lo verán, y no otro, Aunque mis riñones se consuman dentro de mí.

כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃

Mas debierais decir: ¿Por qué lo perseguimos? Ya que la raíz del negocio en mí se halla.

גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃

Temed vosotros delante de la espada; Porque sobreviene el furor de la espada á causa de las injusticias, Para que sepáis que hay un juicio.