Psalms 102

תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃

En bønn av en elendig, når han vansmekter og utøser sin sorg for Herrens åsyn.

אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃

Herre, hør min bønn og la mitt rop komme til dig!

כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃

Skjul ikke ditt åsyn for mig på den dag jeg er i nød! Bøi ditt øre til mig! På den dag jeg roper, skynd dig å svare mig!

הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃

For mine dager er faret bort som en røk, og mine ben er forbrent som en brand.

מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃

Mitt hjerte er stukket som en urt og fortørket; for jeg har glemt å ete mitt brød.

דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃

For mine lydelige sukks skyld henger mine ben ved mitt kjøtt.

שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃

Jeg ligner pelikanen i ørkenen, jeg er som uglen på øde steder.

כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃

Jeg våker og er blitt som en enslig fugl på taket.

כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃

Hele dagen spotter mine fiender mig; de som raser mot mig, sverger ved mig.

מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃

For jeg eter aske som brød og blander min drikk med gråt

ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃

for din vredes og din harmes skyld; for du har løftet mig op og kastet mig bort.

ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃

Mine dager er som en hellende skygge, og selv visner jeg som en urt.

אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃

Men du, Herre, du troner til evig tid, og ditt minne varer fra slekt til slekt.

כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃

Du vil reise dig, du vil forbarme dig over Sion; for det er tiden til å være det nådig, timen er kommet.

וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃

For dine tjenere elsker dets stener, og de ynkes over dets støv.

כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃

Og hedningene skal frykte Herrens navn, og alle jordens konger din herlighet.

פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃

For Herren har bygget Sion, han har åpenbaret sig i sin herlighet.

תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃

Han har vendt sig til de hjelpeløses bønn, og han har ikke foraktet deres bønn.

כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃

Dette skal bli opskrevet for den kommende slekt, og det folk som skal skapes, skal love Herren.

לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃

For han har sett ned fra sin hellige høide, Herren har fra himmelen skuet til jorden

לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃

for å høre den fangnes sukk, for å løse dødens barn,

בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃

forat de i Sion skal forkynne Herrens navn og hans pris i Jerusalem,

ענה בדרך כחו קצר ימי׃

når de samler sig, folkeslagene og rikene, for å tjene Herren.

אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃

Han har bøiet min kraft på veien, han har forkortet mine dager.

לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

Jeg sier: Min Gud, ta mig ikke bort midt i mine dager! Dine år varer fra slekt til slekt.

המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃

Fordum grunnfestet du jorden, og himlene er dine henders gjerning.

ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

De skal forgå, men du blir stående; de skal alle eldes som et klæde, som et klædebon omskifter du dem, og de omskiftes,

בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃

men du er den samme, og dine år får ingen ende. Dine tjeneres barn skal bo i ro, og deres avkom skal stå fast for ditt åsyn.