Proverbs 31

דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃

Worte Lemuels, des Königs; Ausspruch, womit seine Mutter ihn unterwies:

מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃

Was, mein Sohn, und was, Sohn meines Leibes, und was, Sohn meiner Gelübde?

אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃

Gib nicht den Weibern deine Kraft, noch deine Wege den Verderberinnen der Könige.

אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃

Nicht für Könige ziemt es sich, Lemuel, nicht für Könige, Wein zu trinken, noch für Fürsten, zu fragen: Wo ist starkes Getränk?

פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃

damit er nicht trinke und des Vorgeschriebenen vergesse, und verdrehe die Rechtssache aller Kinder des Elends. -

תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃

Gebet starkes Getränk dem Umkommenden, und Wein denen, die betrübter Seele sind:

ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃

er trinke, und vergesse seine Armut und gedenke seiner Mühsal nicht mehr.

פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃

Tue deinen Mund auf für den Stummen, für die Rechtssache aller Unglücklichen.

פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃

Tue deinen Mund auf, richte gerecht, und schaffe Recht dem Elenden und dem Dürftigen.

אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃

Ein wackeres Weib, wer wird es finden? denn ihr Wert steht weit über Korallen.

בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃

Das Herz ihres Mannes vertraut auf sie, und an Ausbeute wird es ihm nicht fehlen.

גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃

Sie erweist ihm Gutes und nichts Böses alle Tage ihres Lebens.

דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃

Sie sucht Wolle und Flachs, und arbeitet dann mit Lust ihrer Hände.

היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃

Sie ist Kaufmannsschiffen gleich, von fernher bringt sie ihr Brot herbei.

ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃

Und sie steht auf, wenn es noch Nacht ist, und bestimmt die Speise für ihr Haus und das Tagewerk für ihre Mägde.

זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃

Sie sinnt auf ein Feld und erwirbt es; von der Frucht ihrer Hände pflanzt sie einen Weinberg.

חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃

Sie gürtet ihre Lenden mit Kraft und stärkt ihre Arme.

טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃

Sie erfährt, daß ihr Erwerb gut ist: des Nachts geht ihr Licht nicht aus;

ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃

sie legt ihre Hände an den Spinnrocken, und ihre Finger erfassen die Spindel.

כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃

Sie breitet ihre Hand aus zu dem Elenden und streckt ihre Hände dem Dürftigen entgegen.

לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃

Sie fürchtet für ihr Haus den Schnee nicht, denn ihr ganzes Haus ist in Karmesin gekleidet.

מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃

Sie verfertigt sich Teppiche; Byssus und Purpur sind ihr Gewand.

נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃

Ihr Mann ist bekannt in den Toren, indem er sitzt bei den Ältesten des Landes.

סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃

Sie verfertigt Hemden und verkauft sie, und Gürtel liefert sie dem Kaufmann.

עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃

Macht und Hoheit sind ihr Gewand, und so lacht sie des künftigen Tages.

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃

Sie tut ihren Mund auf mit Weisheit, und liebreiche Lehre ist auf ihrer Zunge.

צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃

Sie überwacht die Vorgänge in ihrem Hause und ißt nicht das Brot der Faulheit.

קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃

Ihre Söhne stehen auf und preisen sie glücklich, ihr Mann steht auf und rühmt sie:

רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃

"Viele Töchter haben wacker gehandelt, du aber hast sie alle übertroffen!"

שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃

Die Anmut ist Trug, und die Schönheit Eitelkeit; ein Weib, das Jehova fürchtet, sie wird gepriesen werden.

תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃

Gebet ihr von der Frucht ihrer Hände; und in den Toren mögen ihre Werke sie preisen!