Proverbs 1

1:1

משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃

Sprüche Salomos, des Sohnes Davids, des Königs von Israel:

1:2

לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃

um Weisheit und Unterweisung zu kennen, um Worte des Verstandes zu verstehen,

1:3

לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃

um zu empfangen einsichtsvolle Unterweisung, Gerechtigkeit und Recht und Geradheit;

1:4

לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃

um Einfältigen Klugheit zu geben, dem Jüngling Erkenntnis und Besonnenheit.

1:5

ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃

Der Weise wird hören und an Kenntnis zunehmen, und der Verständige wird sich weisen Rat erwerben;

1:6

להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃

um einen Spruch zu verstehen und verschlungene Rede, Worte der Weisen und ihre Rätsel. -

1:7

יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃

Die Furcht Jehovas ist der Erkenntnis Anfang; die Narren verachten Weisheit und Unterweisung.

1:8

שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃

Höre, mein Sohn, die Unterweisung deines Vaters, und verlaß nicht die Belehrung deiner Mutter!

1:9

כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃

Denn sie werden ein anmutiger Kranz sein deinem Haupte und ein Geschmeide deinem Halse. -

1:10

בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃

Mein Sohn, wenn Sünder dich locken, so willige nicht ein.

1:11

אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃

Wenn sie sagen: Geh mit uns, wir wollen auf Blut lauern, wollen den Unschuldigen nachstellen ohne Ursache;

1:12

נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃

wir wollen sie lebendig verschlingen wie der Scheol, und unverletzt, gleich denen, welche plötzlich in die Grube hinabfahren;

1:13

כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃

wir werden allerlei kostbares Gut erlangen, werden unsere Häuser mit Beute füllen;

1:14

גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃

du sollst dein Los mitten unter uns werfen, wir alle werden einen Beutel haben:

1:15

בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃

Mein Sohn, wandle nicht mit ihnen auf dem Wege, halte deinen Fuß zurück von ihrem Pfade;

1:16

כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃

denn ihre Füße laufen dem Bösen zu, und sie eilen, Blut zu vergießen.

1:17

כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃

Denn vergeblich wird das Netz ausgespannt vor den Augen alles Geflügelten;

1:18

והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃

sie aber lauern auf ihr eigenes Blut, stellen ihren eigenen Seelen nach.

1:19

כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃

So sind die Pfade aller derer, welche der Habsucht frönen: sie nimmt ihrem eigenen Herrn das Leben.

1:20

חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃

Die Weisheit schreit draußen, sie läßt auf den Straßen ihre Stimme erschallen.

1:21

בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃

Sie ruft an der Ecke lärmender Plätze; an den Eingängen der Tore, in der Stadt redet sie ihre Worte:

1:22

עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃

Bis wann, ihr Einfältigen, wollt ihr Einfältigkeit lieben, und werden Spötter ihre Lust haben an Spott, und Toren Erkenntnis hassen?

1:23

תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃

Wendet euch um zu meiner Zucht! Siehe, ich will euch meinen Geist hervorströmen lassen, will euch kundtun meine Reden. -

1:24

יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃

Weil ich gerufen, und ihr euch geweigert habt, meine Hand ausgestreckt, und niemand aufgemerkt hat,

1:25

ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃

und ihr all meinen Rat verworfen, und meine Zucht nicht gewollt habt:

1:26

גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃

so werde auch ich bei eurem Unglück lachen, werde spotten, wenn euer Schrecken kommt;

1:27

בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃

wenn euer Schrecken kommt wie ein Unwetter, und euer Unglück hereinbricht wie ein Sturm, wenn Bedrängnis und Angst über euch kommen.

1:28

אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃

Dann werden sie zu mir rufen, und ich werde nicht antworten; sie werden mich eifrig suchen, und mich nicht finden:

1:29

תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃

darum, daß sie Erkenntnis gehaßt und die Furcht Jehovas nicht erwählt,

1:30

לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃

nicht eingewilligt haben in meinen Rat, verschmäht alle meine Zucht.

1:31

ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃

Und sie werden essen von der Frucht ihres Weges, und von ihren Ratschlägen sich sättigen.

1:32

כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃

Denn die Abtrünnigkeit der Einfältigen wird sie töten, und die Sorglosigkeit der Toren sie umbringen;

1:33

ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃

wer aber auf mich hört, wird sicher wohnen, und wird ruhig sein vor des Übels Schrecken.