Job 3

אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

Derefter oplod Job sin Mund og forbandede sin Dag,

ויען איוב ויאמר׃

og Job tog til Orde og sagde:

יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

Bort med den Dag, jeg fødtes, den Nat, der sagde: "Se, en Dreng!"

היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

Denne Dag vorde Mørke, Gud deroppe spørge ej om den, over den stråle ej Lyset frem!

יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

Mulm og Mørke løse den ind, Tåge lægge sig over den, Formørkelser skræmme den!

הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

Mørket tage den Nat, den høre ej hjemme blandt Årets Dage, den komme ikke i Måneders Tal!

הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

Ja, denne Nat vorde gold, der lyde ej Jubel i den!

יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

De, der besværger Dage, forbande den, de, der har lært at hidse Livjatan";

יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

dens Morgenstjerner formørkes, den bie forgæves på Lys, den skue ej Morgenrødens Øjenlåg,

כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

fordi den ej lukked mig Moderlivets Døre og skjulte Kvide for mit Blik!

למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

Hvi døde jeg ikke i Moders Liv eller udånded straks fra Moders Skød?

מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

Hvorfor var der Knæ til at tage imod mig, hvorfor var der Bryster at die?

כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

Så havde jeg nu ligget og hvilet, så havde jeg slumret i Fred

עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

blandt Konger og Jordens Styrere, der bygged sig Gravpaladser,

או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

blandt Fyrster, rige på Guld, som fyldte deres Huse med Sølv.

או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

Eller var jeg dog som et nedgravet Foster. som Børn, der ikke fik Lyset at se!

שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

Der larmer de gudløse ikke mer, der hviler de trætte ud,

יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

alle de fangne har Ro, de hører ej Fogedens Røst;

קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

små og store er lige der og Trællen fri for sin Herre.

למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

Hvi giver Gud de lidende Lys, de bittert sørgende Liv,

המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

dem, som bier forgæves på Døden, graver derefter som efter Skatte,

השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

som glæder sig til en Stenhøj, jubler, når de finder deres Grav

לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

en Mand, hvis Vej er skjult, hvem Gud har stænget inde?

כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

Thi Suk er blevet mit daglige Brød, mine Ve råb strømmer som Vand.

כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

Thi hvad jeg gruer for, rammer mig, hvad jeg bæver for, kommer over mig.

לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃

Knap har jeg Fred, og knap har jeg Ro, knap har jeg Hvile, så kommer Uro!