Psalms 102

תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃

Modlitba chudého, když sevřín jsa, před Hospodinem vylévá žádosti své.

אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃

Hospodine, slyš modlitbu mou, a volání mé přijdiž k tobě.

כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃

Neskrývej tváři své přede mnou, v den ssoužení mého nakloň ke mně ucha svého; když k tobě volám, rychle vyslyš mne.

הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃

Nebo mizejí jako dým dnové moji, a kosti mé jako ohniště vypáleny jsou.

מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃

Poraženo jest jako bylina, a usvadlo srdce mé, tak že jsem chleba svého jísti zapomenul.

דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃

Od hlasu lkání mého přilnuly kosti mé k kůži mé.

שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃

Podobný jsem učiněn pelikánu na poušti, jsem jako výr na pustinách.

כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃

Bdím, a jsem jako vrabec osamělý na střeše.

כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃

Každý den utrhají mi nepřátelé moji, a posměvači moji proklínají mnou.

מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃

Nebo jídám popel jako chléb, a k nápoji svému slz přiměšuji,

ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃

Pro rozhněvání tvé a zažžený hněv tvůj; nebo zdvihna mne, hodils mnou.

ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃

Dnové moji jsou jako stín nachýlený, a já jako tráva usvadl jsem.

אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃

Ale ty, Hospodine, na věky zůstáváš, a památka tvá od národu až do pronárodu.

כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃

Ty povstana, smiluješ se nad Sionem, nebo čas jest učiniti milost jemu, a čas uložený přišel.

וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃

Nebo líbost mají služebníci tvoji v kamení jeho, a nad prachem jeho slitují se,

כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃

Aby se báli pohané jména Hospodinova, a všickni králové země slávy tvé,

פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃

Když by Hospodin vzdělal Sion, a ukázal se v slávě své,

תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃

Když by popatřil k modlitbě poníženého lidu, nepohrdaje modlitbou jejich.

כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃

Budeť to zapsáno pro budoucí potomky, a lid, kterýž má stvořen býti, chváliti bude Hospodina,

לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃

Že shlédl s výsosti svatosti své. Hospodin s nebe na zemi že popatřil,

לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃

Aby vyslyšel vzdychání vězňů, a rozvázal ty, kteříž již k smrti oddání byli,

בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃

Aby vypravovali na Sionu jméno Hospodinovo, a chválu jeho v Jeruzalémě,

ענה בדרך כחו קצר ימי׃

Když se spolu shromáždí národové a království, aby sloužili Hospodinu.

אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃

Ztrápilť jest na cestě sílu mou, ukrátil dnů mých,

לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

Až jsem řekl: Můj Bože, nebeř mne u prostřed dnů mých; od národu zajisté až do pronárodu jsou léta tvá,

המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃

I prvé nežlis založil zemi, a dílo rukou svých, nebesa.

ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

Onať pominou, ty pak zůstáváš; všecky ty věci jako roucho zvetšejí, jako oděv změníš je, a změněny budou.

בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃

Ty pak jsi tentýž, a léta tvá nikdy nepřestanou. [ (Psalms 102:29) Synové služebníků tvých bydliti budou, a símě jejich zmocní se před tebou. ]