Luke 24

ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

První pak den po sobotě, velmi ráno vyšedše, přišly k hrobu, nesouce vonné věci, kteréž byly připravily, a některé jiné byly spolu s nimi.

וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

I nalezly kámen odvalený od hrobu.

ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

A všedše tam, nenalezly těla Pána Ježíše.

ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

I stalo se, když ony se toho užasly, aj, muži dva postavili se podle nich, v rouše stkvoucím.

ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

Když se pak ony bály, a sklonily tváři své k zemi, řekli k nim: Co hledáte živého s mrtvými?

איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

Neníť ho tuto, ale vstalť jest. Rozpomeňte se, kterak mluvil vám, když ještě v Galilei byl,

כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

Řka: Že Syn člověka musí vydán býti v ruce hříšných lidí, a ukřižován býti, a třetí den z mrtvých vstáti.

ותזכרנה את דבריו׃

I rozpomenuly se na slova jeho.

ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

A navrátivše se od hrobu, zvěstovaly to všecko těm jedenácti učedlníkům i jiným všechněm.

ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

Byly pak ženy ty: Maria Magdaléna a Johanna a Maria matka Jakubova, a jiné některé s nimi, kteréž vypravovaly to apoštolům.

ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

Ale oni měli za bláznovství slova jejich, a nevěřili jim.

ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

Tedy Petr vstav, běžel k hrobu, a pohleděv do něho, uzřel prostěradla, ana sama leží. I odšel, divě se sám v sobě, co se to stalo.

והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

A aj, dva z nich šli toho dne do městečka, kteréž bylo vzdálí od Jeruzaléma honů šedesáte, jemuž jméno Emaus.

והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

A rozmlouvali vespolek o těch všech věcech, kteréž se byly staly.

ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

I stalo se, když rozmlouvali a sebe se otazovali, že i Ježíš, přiblíživ se k nim, šel s nimi.

ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

Ale oči jejich držány byly, aby ho nepoznali.

ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

I řekl k nim: Které jsou to věci, o nichž rozjímáte vespolek, jdouce, a proč jste smutní?

ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

A odpověděv jeden, kterémuž jméno Kleofáš, řekl jemu: Ty sám jeden jsi z příchozích do Jeruzaléma, ještos nezvěděl, co se stalo v něm těchto dnů?

ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

Kterýmžto on řekl: I co? Oni pak řekli jemu: O Ježíšovi Nazaretském, kterýž byl muž prorok, mocný v slovu i v skutku, před Bohem i přede vším lidem,

ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

A kterak jej vydali přední kněží a knížata naše na odsouzení k smrti, i ukřižovali jej.

ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

My pak jsme se nadáli, že by on měl vykoupiti lid Izraelský. Ale nyní tomu všemu třetí den jest dnes, jakž se to stalo.

והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

Ale i ženy některé z našich zděsily nás, kteréž ráno byly u hrobu,

ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

A nenalezše těla jeho, přišly, pravíce, že jsou také vidění andělské viděly, kteřížto praví, že by živ byl.

וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

I chodili někteří z našich k hrobu, a nalezli tak, jakž pravily ženy, ale jeho neviděli.

ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

Tedy on řekl k nim: Ó blázni a zpozdilí srdcem k věření všemu tomu, což mluvili Proroci.

הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

Zdaliž nemusil těch věcí trpěti Kristus a tak vjíti v slávu svou?

ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

A počav od Mojžíše a všech Proroků, vykládal jim všecka ta písma, kteráž o něm byla.

ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

A vtom přiblížili se k městečku, do kteréhož šli, a on potrh se, jako by chtěl dále jíti.

ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

Ale oni přinutili ho, řkouce: Zůstaň s námi, nebo se již připozdívá, a den se nachýlil. I všel, aby s nimi zůstal.

ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

I stalo se, když seděl s nimi za stolem, vzav chléb, dobrořečil, a lámaje, podával jim.

ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

I otevříny jsou oči jejich, a poznali ho. On pak zmizel od očí jejich.

ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

I řekli vespolek: Zdaliž srdce naše v nás nehořelo, když mluvil nám na cestě a otvíral nám písma?

ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

A vstavše v tu hodinu, vrátili se do Jeruzaléma, a nalezli shromážděných jedenácte, a ty, kteříž s nimi byli,

האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

Ani praví: Že vstal Pán právě, a ukázal se Šimonovi.

ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

I vypravovali oni také to, co se stalo na cestě, a kterak ho poznali v lámání chleba.

עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

A když oni o tom rozmlouvali, postavil se Ježíš uprostřed nich, a řekl jim: Pokoj vám.

והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

Oni pak zhrozivše se a přestrašeni byvše, domnívali se, že by ducha viděli.

ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

I dí jim: Co se strašíte a myšlení vstupují na srdce vaše?

ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

Vizte ruce mé i nohy mé, žeť v pravdě já jsem. Dotýkejte se a vizte; neboť duch těla a kostí nemá, jako mne vidíte míti.

ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

A pověděv to, ukázal jim ruce i nohy.

והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

Když pak oni ještě nevěřili pro radost, ale divili se, řekl jim: Máte-li tu něco, ješto by se pojedlo?

ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

A oni podali jemu kusu ryby pečené a plástu strdi.

ויקח ויאכל לעיניהם׃

A vzav to, pojedl před nimi,

ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

A řekl jim: Tatoť jsou slova, kteráž jsem mluvil vám, ještě byv s vámi: Že se musí naplniti všecko, což psáno jest v Zákoně Mojžíšově a v Prorocích i v Žalmích o mně.

אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

Tedy otevřel jim mysl, aby rozuměli Písmům.

ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

A řekl jim: Že tak psáno jest a tak musil Kristus trpěti, a třetího dne z mrtvých vstáti,

ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

A aby bylo kázáno ve jménu jeho pokání a odpuštění hříchů mezi všemi národy, počna od Jeruzaléma.

ואתם עדים בזאת׃

Vy jste pak svědkové toho.

והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

A aj, já pošli zaslíbení Otce svého na vás. Vy pak čekejte v městě Jeruzalémě, dokudž nebudete oblečeni mocí s výsosti.

ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

I vyvedl je ven až do Betany, a pozdvih rukou svých, dal jim požehnání.

ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

I stalo se, když jim žehnal, bral se od nich, a nesen jest do nebe.

והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

A oni poklonivše se jemu, navrátili se do Jeruzaléma s radostí velikou.

ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃

A byli vždycky v chrámě, chválíce a dobrořečíce Boha. Amen.