Mark 6

ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃
И Той излезе оттам и дойде в Своето родно място; и учениците Му Го следваха.
וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃
И когато дойде съботата, започна да поучава в синагогата. И мнозина, като Го слушаха, се чудеха и говореха: Откъде е на Този всичко това? И каква е тази мъдрост, която Му е дадена, и какви са тези чудеса, извършени от ръцете Му?
הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃
Не е ли Той дърводелецът, син на Мария и брат на Яков, Йосия, Юда и Симон? И сестрите Му не са ли тук, между нас? И те се отвърнаха от Него.
ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃
А Иисус им каза: Никой пророк не е без почит, освен в своето родно място, сред своите роднини и в своя дом.
ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃
И не можеше да извърши там никакво чудо, освен че положи ръце на няколко болни и ги изцели.
ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃
И се чудеше на тяхното неверие. И обикаляше околните села и поучаваше.
ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃
И като повика дванадесетте, започна да ги изпраща двама по двама и им даде власт над нечистите духове.
ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃
И им заповяда да не вземат нищо за из път освен една тояга – нито хляб, нито торба, нито пари в пояса;
רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃
а да се обуват със сандали. И каза: И не се обличайте с две дрехи.
ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃
И им каза: В която къща влезете, оставайте в нея, докато си тръгнете оттам.
וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃
И ако в някое място не ви приемат и не ви послушат, като излизате оттам, изтърсете праха изпод краката си като свидетелство против тях.
ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃
И те излязоха и проповядваха, че хората трябва да се покаят.
ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃
И изгонваха много демони и помазваха с масло мнозина болни, и ги изцеляваха.
וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃
И цар Ирод чу за Иисус, защото Името Му стана известно, и казваше: Йоан Кръстител е възкръснал от мъртвите и затова тези велики сили действат чрез него.
ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃
А други казваха, че е Илия. Други пък казваха, че Той е пророк като един от пророците.
וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃
Но Ирод, като чу за Него, каза: Това е Йоан, когото аз обезглавих; той е възкръснал.
כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃
Защото този Ирод беше изпратил да хванат Йоан и да го вържат в тъмница заради Иродиада, жената на брат си Филип, понеже я беше взел за жена.
יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃
Защото Йоан казваше на Ирод: Не ти е позволено да имаш жената на брат си!
ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃
А Иродиада се настрои против него и искаше да го убие, но не можеше;
כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃
защото Ирод се страхуваше от Йоан, като знаеше, че той е праведен и свят човек, и го пазеше здраво; и когато го слушаше, вършеше много неща и с удоволствие го слушаше.
ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃
И като дойде подходящ ден, когато Ирод даде вечеря за рождения си ден на големците си и на хилядниците, и на галилейските старейшини,
ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃
самата дъщеря на Иродиада влезе и танцува, и угоди на Ирод и на седящите с него; и царят каза на момичето: Искай от мен, каквото желаеш, и ще ти го дам!
וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃
И й се закле: Каквото и да поискаш от мен, ще ти дам, даже до половината на царството ми.
ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃
А тя излезе и каза на майка си: Какво да поискам? И тя каза: Главата на Йоан Кръстител.
ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
И начаса момичето влезе бързо при царя и поиска, като каза: Искам да ми дадеш още сега на блюдо главата на Йоан Кръстител.
ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃
И царят много се наскърби, но пак заради клетвите си и заради седящите с него не пожела да й откаже.
ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃
И царят прати веднага един телохранител, на когото заповяда да донесе главата му; и той отиде, обезглави го в тъмницата
וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃
и донесе главата му на блюдо, и я даде на момичето, а момичето я даде на майка си.
וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃
А учениците му, като чуха това, дойдоха и вдигнаха тялото му, и го положиха в гроб.
ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃
И апостолите се събраха при Иисус и Му разказаха всичко, каквото бяха извършили и каквото бяха поучавали.
ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃
И Той им каза: Елате вие сами на уединено място насаме и си починете малко. Защото мнозина идваха и си отиваха, а те нямаха време даже да ядат.
וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃
И отидоха с кораба на уединено място насаме.
וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃
А като отиваха, хората ги видяха и мнозина ги познаха; и от всички градове се стекоха там пеша и ги изпревариха.
ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃
И Иисус, като излезе, видя едно голямо множество и ги съжали, защото бяха като овце, които нямат пастир; и започна да ги поучава за много неща.
ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃
И когато беше станало вече късно, учениците Му се приближиха при Него и казаха: Мястото е уединено и вече е късно.
שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃
Разпусни ги, за да отидат по околните колиби и села и да си купят хляб, защото нямат нищо за ядене.
ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃
А Той в отговор им каза: Дайте им вие да ядат. А те Му казаха: Да идем ли да купим хляб за двеста динария и да им дадем да ядат?
ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃
А Той им каза: Колко хляба имате? Идете и вижте. И като узнаха, казаха: Пет, и две риби.
ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃
И им заповяда да насядат всички на групи по зелената трева.
וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃
И те насядаха в редици – по сто и по петдесет.
ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃
И като взе петте хляба и двете риби, Иисус погледна към небето и благослови. После разчупи хлябовете и даваше на учениците да ги слагат пред тях; и двете риби раздели на всичките.
ויאכלו כלם וישבעו׃
И всичките ядоха и се наситиха.
וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃
И вдигнаха дванадесет пълни коша с къшеи, а така също и от рибите.
והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃
А онези, които ядоха хлябовете, бяха пет хиляди мъже.
ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃
И веднага накара учениците Си да влязат в кораба и да отидат преди Него на отвъдната страна към Витсаида, докато Той разпусне множеството.
ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃
И след като се прости с тях, отиде на хълма да се помоли.
ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃
А като се свечери, корабът беше в средата на езерото, а Той – сам на сушата.
וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃
И като ги видя, че се мъчат, като гребат с веслата, защото вятърът им беше насрещен, около четвъртата стража на нощта дойде при тях, като вървеше по езерото; и щеше да ги отмине.
והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃
А те, като Го видяха да ходи по езерото, си помислиха, че е призрак, и извикаха;
כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
защото всички Го видяха и се изплашиха. А Той веднага им проговори, като им каза: Дерзайте! Аз съм. Не се бойте!
וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃
И влезе при тях в кораба и вятърът утихна. А те много се изумиха и учудиха в себе си,
כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃
защото не се бяха вразумили от чудото с хлябовете, тъй като сърцето им беше закоравяло.
ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃
И като преминаха отвъд езерото, дойдоха в генисаретската земя и излязоха на сушата.
ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃
И когато излязоха от кораба, хората веднага Го познаха;
וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃
и се разтичаха по цялата онази околност и започнаха да носят болните на легла там, където чуеха, че се намирал Той.
ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃
И където и да влизаше, в села или в градове, или в колиби, слагаха болните по пазарите и Му се молеха те да се допрат поне до полите на дрехите Му. И колкото души се допираха, се изцеляваха.