Acts 9

ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃

А Савел, като дишаше още заплахи и убийство срещу учениците на Господа, отиде при първосвещеника

וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃

и поиска от него писма до синагогите в Дамаск, така че ако намери някои от това учение – мъже или жени – да ги докара вързани в Ерусалим.

ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃

И на отиване, като наближаваше Дамаск, внезапно блесна около него светлина от небето.

ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃

И като падна на земята, чу глас, който му казваше: Савле, Савле, защо Ме гониш?

ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃

И той каза: Кой си Ти, Господи? А Той отговори: Аз съм Иисус, когото ти гониш. Трудно е за теб да риташ срещу остен.

והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃

И той, треперещ и поразен, каза: Господи, какво искаш да направя? А Господ му каза: Стани и иди в града, и ще ти се каже какво трябва да правиш.

והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃

А мъжете, които го придружаваха, стояха като вцепенени, понеже чуха гласа, а не видяха никого.

ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃

И Савел стана от земята и като отвори очите си, не виждаше нищо; и като го водеха за ръка, го заведоха в Дамаск.

ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃

И три дни той не виждаше и нито яде, нито пи.

ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃

А в Дамаск имаше един ученик на име Анания; и Господ му каза във видение: Анание! А той каза: Ето ме, Господи.

ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃

И Господ му каза: Стани и иди на улицата, която се нарича Права и попитай в къщата на Юда за един от Тарс на име Савел; защото, ето, той се моли

וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃

и е видял (във видение) един човек на име Анания да влиза и да полага ръце на него, за да прогледа.

ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃

А Анания отговори: Господи, чул съм от мнозина за този човек – колко зло е сторил на Твоите светии в Ерусалим.

וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃

И тук той има власт от главните свещеници да върже всички, които призовават Твоето Име.

ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃

Но Господ му каза: Иди, защото той Ми е избран съд, за да носи Моето Име пред езичници, царе и израилеви синове.

כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃

Защото Аз ще му покажа колко много трябва да пострада той заради Моето Име.

וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃

И Анания отиде и влезе в къщата; и като положи ръце на него, каза: Брате Савле, Господ ме изпрати, Иисус, който ти се яви по пътя, докато идваше, за да прогледаш и да се изпълниш със Свети Дух.

וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃

И веднага паднаха от очите му нещо като люспи и той прогледна; и стана и се кръсти.

ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃

И като прие храна, доби сила. И Савел преседя няколко дни с учениците в Дамаск.

וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃

И веднага започна да проповядва по синагогите за Иисус, че Той е Божият Син.

וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃

И всички, които го слушаха, се удивляваха и казваха: Не е ли това този, който в Ерусалим съсипвал онези, които призовавали това име, и затова е дошъл и тук – за да ги закара вързани при главните свещеници?

ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃

Но Савел ставаше все по-силен и объркваше юдеите, които живееха в Дамаск, като доказваше, че този Иисус е Христос.

ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃

И когато се минаха доста дни, юдеите се наговориха да го убият,

ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃

но техният заговор стана известен на Савел. И те денем и нощем пазеха портите, за да го убият.

ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃

Тогава учениците го взеха през нощта и го спуснаха през стената в един голям кош.

ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃

И когато дойде в Ерусалим, той се опитваше да се присъедини към учениците, но всички се страхуваха от него и не вярваха, че е ученик.

ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃

Но Варнава го взе и го доведе при апостолите, и им разказа как бил видял Господа по пътя и че Той му говорил, и как в Дамаск дързостно говорел в Името на Иисус.

ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃

И той беше с тях, като влизаше и излизаше в Ерусалим и говореше дързостно в Името на Господ Иисус,

ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃

и говореше, и спореше с гръцките юдеи; а те търсеха случай да го убият.

וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃

Но братята, като разбраха това, го заведоха в Кесария и го изпратиха в Тарс.

ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃

И така, по цяла Юдея, Галилея и Самария църквите имаха мир и се изграждаха, и като ходеха в страх от Господа и в утехата на Светия Дух, се умножаваха.

ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃

И случи се, че Петър, като обикаляше всички, слезе и до светиите, които живееха в Лида.

וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃

И там намери един човек на име Еней, който от осем години лежеше на легло и беше парализиран.

ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃

И Петър му каза: Енее, Иисус Христос те изцелява; стани и оправи леглото си. И той веднага стана.

ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃

И всички, които живееха в Лида и в Сарон, го видяха и се обърнаха към Господа.

ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃

А в Йопия имаше една ученичка на име Тавита, което се превежда Сърна. Тя беше изпълнена с добри дела и благодеяния, които вършеше.

ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃

И се случи, че през тези дни тя се разболя и умря; и като я изкъпаха, я сложиха в една горна стая.

ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃

И понеже Лида беше близо до Йопия и учениците бяха чули, че Петър е там, изпратиха до него двама души да го помолят да не се бави да дойде при тях.

ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃

И Петър стана и отиде с тях. И като дойде, го заведоха в горната стая; и всичките вдовици стояха около него и плачеха, като му показваха ризите и дрехите, които Сърна правеше, когато беше с тях.

ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃

А Петър изкара всички навън, коленичи и се помоли, и като се обърна към тялото, каза: Тавита, стани. И тя отвори очите си и като видя Петър, седна.

וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃

И той й подаде ръка и я изправи; и като повика светиите и вдовиците, я представи жива.

ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃

И това стана известно по цяла Йопия и мнозина повярваха в Господа.

ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃

А Петър остана дълго време в Йопия у някой си кожар Симон.