Proverbs 14

Visdom bygger sit hus,dårskabs hænder river det ned.

חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃

Hvo redeligt vandrer, frygter HERREN, men den, som går Krogveje, agter ham ringe.

הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃

I Dårens Mund er Ris til hans Ryg, for de vise står Læberne Vagt.

בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃

Når der ikke er Okser, er Laden tom, ved Tyrens Kraft bliver Høsten stor.

באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור׃

Sanddru Vidne lyver ikke, det falske Vidne farer med Løgn.

עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃

Spotter søger Visdom, men finder den ikke, til Kundskab kommer forstandig let.

בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃

Gå fra en Mand, som er en Tåbe, der mærker du intet til Kundskabs Læber.

לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃

Den kloge i sin Visdom er klar på sin Vej, men Tåbers Dårskab er Svig.

חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃

Med Dårer driver Skyldofret Spot, men Velvilje råder iblandt retsindige.

אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃

Hjertet kender sin egen Kvide, fremmede blander sig ej i dets Glæde.

לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃

Gudløses Hus lægges øde, retsindiges Telt står i Blomst.

בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃

Mangen Vej synes Manden ret, og så er dens Ende dog Dødens Veje.

יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃

Selv under Latter kan Hjertet lide, og Glædens Ende er Kummer.

גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃

Af sine Veje mættes den frafaldne, af sine Gerninger den, som er god.

מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃

Den tankeløse tror hvert Ord, den kloge overtænker sine Skridt.

פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו׃

Den vise ængstes og skyr det onde, Tåben buser sorgløs på.

חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃

Den hidsige bærer sig tåbeligt ad, man hader rænkefuld Mand.

קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃

De tankeløse giver dårskab i Arv, de kloge efterlader sig Kundskab.

נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃

Onde må bukke for gode, gudløse stå ved retfærdiges Døre.

שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק׃

Fattigmand hades endog af sin Ven, men Rigmands Venner er mange.

גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃

Den, der foragter sin Næste, synder, lykkelig den, der har Medynk med arme.

בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃

De, som virker ondt, farer visselig vild; de, som virker godt, finder Nåde og Trofasthed.

הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃

Ved al Slags Møje vindes der noget, Mundsvejr volder kun Tab.

בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃

De vises Krone er Kløgt, Tåbers Krans er Dårskab.

עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃

Sanddru Vidne frelser Sjæle; den, som farer med Løgn, bedrager.

מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃

Den stærkes Tillid er HERRENs Frygt, hans Sønner skal have en Tilflugt.

ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה׃

HERRENs Frygt er en Livsens Kilde, derved undgås Dødens Snarer.

יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃

At Folket er stort, er Kongens Hæder, Brist på Folk er Fyrstens Fald.

ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃

Den sindige er rig på Indsigt, den heftige driver det vidt i Dårskab.

ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃

Sagtmodigt Hjerte er Liv for Legemet, Avind er Edder i Benene.

חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃

At kue den ringe er Hån mod hans Skaber, han æres ved Medynk med fattige.

עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃

Ved sin Ondskab styrtes den gudløse, ved lydefri Færd er retfærdige trygge.

ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃

Visdom bor i forstandiges Hjerte, i Tåbers Indre kendes den ikke.

בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃

Retfærdighed løfter et Folk, men Synd er Folkenes Skændsel.

צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת׃

En klog Tjener har Kongens Yndest, en vanartet rammer hans Vrede.

רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃