Matthew 14

På den Tid hørte Fjerdingsfyrsten Herodes Rygtet om Jesus.

בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃

Og han sagde til sine Tjenere: "Det er Johannes Døberen; han er oprejst fra de døde, derfor virke Kræfterne i ham."

ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃

Thi Herodes havde grebet Johannes og bundet ham og sat ham i Fængsel for sin Broder Filips Hustru, Herodias's Skyld.

כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃

Johannes sagde nemlig til ham: "Det er dig ikke tilladt at have hende."

כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃

Og han vilde gerne slå ham ihjel, men frygtede for Mængden, thi de holdt ham for en Profet.

ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃

Men da Herodes's Fødselsdag kom, dansede Herodias's Datter for dem; og hun behagede Herodes.

ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃

Derfor lovede han med en Ed at give hende, hvad som helst hun begærede.

וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃

Og tilskyndet af sin Moder siger hun: "Giv mig Johannes Døberens Hoved hid på et Fad!"

ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

Og Kongen blev bedrøvet; men for sine Eders og for Gæsternes Skyld befalede han, at det skulde gives hende.

ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃

Og han sendte Bud og lod Johannes halshugge i Fængselet.

וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃

Og hans Hoved blev bragt på et Fad og givet Pigen, og hun bragte det til sin Moder.

ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃

Da kom hans Disciple og toge Liget og begravede ham, og de kom og forkyndte Jesus det.

ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃

Og da Jesus hørte det, drog han bort derfra i et Skib til et øde Sted afsides; og da Skarerne hørte det, fulgte de ham til Fods fra Byerne.

ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃

Og da han kom i Land, så han en stor Skare, og han ynkedes inderligt over dem og helbredte deres syge.

ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃

Men da det blev Aften, kom Disciplene til ham og sagde: "Stedet er øde, og Tiden er allerede forløben; lad Skarerne gå bort, for at de kunne gå hen i Landsbyerne og købe sig Mad."

ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃

Men Jesus sagde til dem: "De have ikke nødig at gå bort; giver I dem at spise!"

ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃

Men de sige til ham: "Vi have ikke her uden fem Brød og to Fisk."

ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃

Men han sagde: "Henter mig dem hid!"

ויאמר הביאום אלי הלם׃

Og han bød Skarerne at sætte sig ned i Græsset og tog de fem Brød og de to Fisk, så op til Himmelen og velsignede; og han brød Brødene og gav Disciplene dem, og Disciplene gave dem til Skarerne.

ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

Og de spiste alle og bleve mætte; og de opsamlede det, som blev tilovers af Stykkerne, tolv Kurve fulde

ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃

Men de, som spiste, vare omtrent fem Tusinde Mænd, foruden Kvinder og Børn.

והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

Og straks nødte han sine Disciple til at gå om Bord i Skibet og i Forvejen sætte over til hin Side, medens han lod Skarerne gå bort.

ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃

Og da han havde ladet Skarerne gå bort, gik han op på Bjerget afsides for at bede. Og da det blev silde, var han der alene.

ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃

Men Skibet var allerede midt på Søen og led Nød af Bølgerne; thi Vinden var imod.

והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃

Men i den fjerde Nattevagt kom han til dem, vandrende på Søen.

ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃

Og da Disciplene så ham vandre på Søen, bleve de forfærdede og sagde: "Det er et Spøgelse;" og de skrege af Frygt.

והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃

Men straks talte Jesus til dem og sagde: "Værer frimodige; det er mig, frygter ikke!"

וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

Men Peter svarede ham og sagde: "Herre! dersom det er dig, da byd mig at komme til dig på Vandet!"

ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃

Men han sagde: "Kom!" Og Peter trådte ned fra Skibet og vandrede på Vandet for at komme til Jesus.

ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃

Men da han så det stærke Vejr, blev han bange; og da han begyndte at synke, råbte han og sagde: "Herre, frels mig!"

ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃

Og straks udrakte Jesus Hånden og greb ham, og han siger til ham: "Du lidettroende, hvorfor tvivlede du?"

וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃

Og da de stege op i Skibet, lagde Vinden sig.

הם עלו אל האניה והרוח שככה׃

Men de, som vare i Skibet, faldt ned for ham og sagde: "Du er sandelig Guds Søn."

ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃

Og da de vare farne over, landede de i Genezareth.

ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃

Og da Folkene på det Sted kendte ham, sendte de Bud til hele Egnen der omkring og bragte alle de syge til ham.

ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃

Og de bade ham, at de blot måtte røre ved Fligen af hans Klædebon; og alle de, som rørte derved, bleve helbredede.

ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃