Job 4

Så tog Temaniten Elifaz til Orde og sagde:

ויען אליפז התימני ויאמר׃

Ærgrer det dig, om man taler til dig? Men hvem kan her være tavs?

הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃

Du har selv talt mange til Rette og styrket de slappe Hænder,

הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃

dine Ord holdt den segnende oppe, vaklende Knæ gav du Kraft.

כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃

Men nu det gælder dig selv, så taber du Modet, nu det rammer dig selv, er du slaget af Skræk!

כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃

Er ikke din Gudsfrygt din Tillid, din fromme Færd dit Håb?

הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃

Tænk efter! Hvem gik uskyldig til Grunde, hvor gik retsindige under?

זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃

Men det har jeg set: Hvo Uret pløjer og sår Fortræd, de høster det selv.

כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃

For Guds Ånd går de til Grunde, for hans Vredes Pust går de til.

מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃

Løvens Brøl og Vilddyrets Glam Ungløvernes Tænder slås ud;

שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃

Løven omkommer af Mangel på Rov, og Løveungerne spredes.

ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃

Der sneg sig til mig et Ord mit Øre opfanged dets Hvisken

ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃

i Nattesynernes Tanker, da Dvale sank over Mennesker;

בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃

Angst og Skælven kom over mig, alle mine Ledemod skjalv;

פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃

et Pust strøg over mit Ansigt, Hårene rejste sig på min Krop.

ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃

Så stod det stille! Jeg sansed ikke, hvordan det så ud; en Skikkelse stod for mit Øje, jeg hørte en hviskende Stemme:

יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃

"Har et Menneske Ret for Gud, mon en Mand er ren for sin Skaber?

האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃

End ikke sine Tjenere tror han, hos sine Engle finder han Fejl,

הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃

endsige hos dem, der bor i en Hytte af Ler og har deres Grundvold i Støvet!

אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃

De knuses ligesom Møl, imellem Morgen og Aften, de sønderslås uden at ænses, for evigt går de til Grunde.

מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃

Rives ej deres Teltreb ud? De dør, men ikke i Visdom."

הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃