Psalms 102

Modlitba chudého, když sevřín jsa, před Hospodinem vylévá žádosti své.

תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃

Hospodine, slyš modlitbu mou, a volání mé přijdiž k tobě.

אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃

Neskrývej tváři své přede mnou, v den ssoužení mého nakloň ke mně ucha svého; když k tobě volám, rychle vyslyš mne.

כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃

Nebo mizejí jako dým dnové moji, a kosti mé jako ohniště vypáleny jsou.

הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃

Poraženo jest jako bylina, a usvadlo srdce mé, tak že jsem chleba svého jísti zapomenul.

מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃

Od hlasu lkání mého přilnuly kosti mé k kůži mé.

דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃

Podobný jsem učiněn pelikánu na poušti, jsem jako výr na pustinách.

שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃

Bdím, a jsem jako vrabec osamělý na střeše.

כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃

Každý den utrhají mi nepřátelé moji, a posměvači moji proklínají mnou.

כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃

Nebo jídám popel jako chléb, a k nápoji svému slz přiměšuji,

מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃

Pro rozhněvání tvé a zažžený hněv tvůj; nebo zdvihna mne, hodils mnou.

ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃

Dnové moji jsou jako stín nachýlený, a já jako tráva usvadl jsem.

ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃

Ale ty, Hospodine, na věky zůstáváš, a památka tvá od národu až do pronárodu.

אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃

Ty povstana, smiluješ se nad Sionem, nebo čas jest učiniti milost jemu, a čas uložený přišel.

כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃

Nebo líbost mají služebníci tvoji v kamení jeho, a nad prachem jeho slitují se,

וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃

Aby se báli pohané jména Hospodinova, a všickni králové země slávy tvé,

כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃

Když by Hospodin vzdělal Sion, a ukázal se v slávě své,

פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃

Když by popatřil k modlitbě poníženého lidu, nepohrdaje modlitbou jejich.

תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃

Budeť to zapsáno pro budoucí potomky, a lid, kterýž má stvořen býti, chváliti bude Hospodina,

כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃

Že shlédl s výsosti svatosti své. Hospodin s nebe na zemi že popatřil,

לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃

Aby vyslyšel vzdychání vězňů, a rozvázal ty, kteříž již k smrti oddání byli,

לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃

Aby vypravovali na Sionu jméno Hospodinovo, a chválu jeho v Jeruzalémě,

בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃

Když se spolu shromáždí národové a království, aby sloužili Hospodinu.

ענה בדרך כחו קצר ימי׃

Ztrápilť jest na cestě sílu mou, ukrátil dnů mých,

אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃

Až jsem řekl: Můj Bože, nebeř mne u prostřed dnů mých; od národu zajisté až do pronárodu jsou léta tvá,

לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

I prvé nežlis založil zemi, a dílo rukou svých, nebesa.

המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃

Onať pominou, ty pak zůstáváš; všecky ty věci jako roucho zvetšejí, jako oděv změníš je, a změněny budou.

ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

Ty pak jsi tentýž, a léta tvá nikdy nepřestanou. [ (Psalms 102:29) Synové služebníků tvých bydliti budou, a símě jejich zmocní se před tebou. ]

בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃