Luke 24

První pak den po sobotě, velmi ráno vyšedše, přišly k hrobu, nesouce vonné věci, kteréž byly připravily, a některé jiné byly spolu s nimi.

ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

I nalezly kámen odvalený od hrobu.

וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

A všedše tam, nenalezly těla Pána Ježíše.

ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

I stalo se, když ony se toho užasly, aj, muži dva postavili se podle nich, v rouše stkvoucím.

ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

Když se pak ony bály, a sklonily tváři své k zemi, řekli k nim: Co hledáte živého s mrtvými?

ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

Neníť ho tuto, ale vstalť jest. Rozpomeňte se, kterak mluvil vám, když ještě v Galilei byl,

איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

Řka: Že Syn člověka musí vydán býti v ruce hříšných lidí, a ukřižován býti, a třetí den z mrtvých vstáti.

כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

I rozpomenuly se na slova jeho.

ותזכרנה את דבריו׃

A navrátivše se od hrobu, zvěstovaly to všecko těm jedenácti učedlníkům i jiným všechněm.

ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

Byly pak ženy ty: Maria Magdaléna a Johanna a Maria matka Jakubova, a jiné některé s nimi, kteréž vypravovaly to apoštolům.

ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

Ale oni měli za bláznovství slova jejich, a nevěřili jim.

ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

Tedy Petr vstav, běžel k hrobu, a pohleděv do něho, uzřel prostěradla, ana sama leží. I odšel, divě se sám v sobě, co se to stalo.

ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

A aj, dva z nich šli toho dne do městečka, kteréž bylo vzdálí od Jeruzaléma honů šedesáte, jemuž jméno Emaus.

והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

A rozmlouvali vespolek o těch všech věcech, kteréž se byly staly.

והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

I stalo se, když rozmlouvali a sebe se otazovali, že i Ježíš, přiblíživ se k nim, šel s nimi.

ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

Ale oči jejich držány byly, aby ho nepoznali.

ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

I řekl k nim: Které jsou to věci, o nichž rozjímáte vespolek, jdouce, a proč jste smutní?

ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

A odpověděv jeden, kterémuž jméno Kleofáš, řekl jemu: Ty sám jeden jsi z příchozích do Jeruzaléma, ještos nezvěděl, co se stalo v něm těchto dnů?

ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

Kterýmžto on řekl: I co? Oni pak řekli jemu: O Ježíšovi Nazaretském, kterýž byl muž prorok, mocný v slovu i v skutku, před Bohem i přede vším lidem,

ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

A kterak jej vydali přední kněží a knížata naše na odsouzení k smrti, i ukřižovali jej.

ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

My pak jsme se nadáli, že by on měl vykoupiti lid Izraelský. Ale nyní tomu všemu třetí den jest dnes, jakž se to stalo.

ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

Ale i ženy některé z našich zděsily nás, kteréž ráno byly u hrobu,

והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

A nenalezše těla jeho, přišly, pravíce, že jsou také vidění andělské viděly, kteřížto praví, že by živ byl.

ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

I chodili někteří z našich k hrobu, a nalezli tak, jakž pravily ženy, ale jeho neviděli.

וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

Tedy on řekl k nim: Ó blázni a zpozdilí srdcem k věření všemu tomu, což mluvili Proroci.

ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

Zdaliž nemusil těch věcí trpěti Kristus a tak vjíti v slávu svou?

הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

A počav od Mojžíše a všech Proroků, vykládal jim všecka ta písma, kteráž o něm byla.

ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

A vtom přiblížili se k městečku, do kteréhož šli, a on potrh se, jako by chtěl dále jíti.

ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

Ale oni přinutili ho, řkouce: Zůstaň s námi, nebo se již připozdívá, a den se nachýlil. I všel, aby s nimi zůstal.

ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

I stalo se, když seděl s nimi za stolem, vzav chléb, dobrořečil, a lámaje, podával jim.

ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

I otevříny jsou oči jejich, a poznali ho. On pak zmizel od očí jejich.

ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

I řekli vespolek: Zdaliž srdce naše v nás nehořelo, když mluvil nám na cestě a otvíral nám písma?

ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

A vstavše v tu hodinu, vrátili se do Jeruzaléma, a nalezli shromážděných jedenácte, a ty, kteříž s nimi byli,

ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

Ani praví: Že vstal Pán právě, a ukázal se Šimonovi.

האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

I vypravovali oni také to, co se stalo na cestě, a kterak ho poznali v lámání chleba.

ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

A když oni o tom rozmlouvali, postavil se Ježíš uprostřed nich, a řekl jim: Pokoj vám.

עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

Oni pak zhrozivše se a přestrašeni byvše, domnívali se, že by ducha viděli.

והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

I dí jim: Co se strašíte a myšlení vstupují na srdce vaše?

ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

Vizte ruce mé i nohy mé, žeť v pravdě já jsem. Dotýkejte se a vizte; neboť duch těla a kostí nemá, jako mne vidíte míti.

ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

A pověděv to, ukázal jim ruce i nohy.

ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

Když pak oni ještě nevěřili pro radost, ale divili se, řekl jim: Máte-li tu něco, ješto by se pojedlo?

והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

A oni podali jemu kusu ryby pečené a plástu strdi.

ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

A vzav to, pojedl před nimi,

ויקח ויאכל לעיניהם׃

A řekl jim: Tatoť jsou slova, kteráž jsem mluvil vám, ještě byv s vámi: Že se musí naplniti všecko, což psáno jest v Zákoně Mojžíšově a v Prorocích i v Žalmích o mně.

ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

Tedy otevřel jim mysl, aby rozuměli Písmům.

אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

A řekl jim: Že tak psáno jest a tak musil Kristus trpěti, a třetího dne z mrtvých vstáti,

ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

A aby bylo kázáno ve jménu jeho pokání a odpuštění hříchů mezi všemi národy, počna od Jeruzaléma.

ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

Vy jste pak svědkové toho.

ואתם עדים בזאת׃

A aj, já pošli zaslíbení Otce svého na vás. Vy pak čekejte v městě Jeruzalémě, dokudž nebudete oblečeni mocí s výsosti.

והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

I vyvedl je ven až do Betany, a pozdvih rukou svých, dal jim požehnání.

ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

I stalo se, když jim žehnal, bral se od nich, a nesen jest do nebe.

ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

A oni poklonivše se jemu, navrátili se do Jeruzaléma s radostí velikou.

והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

A byli vždycky v chrámě, chválíce a dobrořečíce Boha. Amen.

ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃