Luke 24

А в първия ден на седмицата, много рано сутринта, те дойдоха на гроба, като носеха благоуханните масла, които бяха приготвили.

ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

И намериха камъка преместен от гроба.

וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

И като влязоха, не намериха тялото на Господ Иисус.

ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

И когато бяха в недоумение за това, ето, пред тях застанаха двама мъже с блестящи дрехи.

ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

И както бяха обзети от страх и навели лицата си към земята, мъжете им казаха: Защо търсите живия между мъртвите?

ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

Няма Го тук, а възкръсна. Спомнете си какво ви говореше, когато беше още в Галилея,

איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

като казваше, че Човешкият Син трябва да бъде предаден в ръцете на грешни хора, да бъде разпънат и на третия ден да възкръсне.

כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

И те си спомниха думите Му.

ותזכרנה את דבריו׃

И като се върнаха от гроба, известиха всичко това на единадесетте и на всички други.

ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

Това бяха Мария Магдалена и Йоана, и Мария, майката на Яков, и другите жени с тях, които казаха тези неща на апостолите.

ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

А тези думи им се видяха като празни приказки и не им повярваха.

ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

А Петър стана и изтича на гроба, и като надникна, видя да лежат само саваните; и отиде у дома си, чудейки се за станалото.

ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

И ето, в същия ден двама от тях отиваха в едно село на име Емаус, на шестдесет стадия далеч от Ерусалим.

והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

И те се разговаряха помежду си за всичко онова, което беше станало.

והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

И като се разговаряха и разсъждаваха, Сам Иисус се приближи и вървеше с тях;

ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

но очите им бяха възпрени, за да не Го познаят.

ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

И им каза: Какви са тези думи, които разменяте помежду си, като пътувате? И те се спряха натъжени.

ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

И един от тях на име Клеопа в отговор Му каза: Само Ти ли си пришълец в Ерусалим и не знаеш това, което стана там тези дни?

ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

И им каза: Кое? А те Му казаха: Това, което стана с Иисус Назарянина, който беше Пророк, силен в дело и в слово пред Бога и целия народ;

ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

как нашите главни свещеници и началници Го предадоха да бъде осъден на смърт и Го разпънаха.

ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

А ние се надявахме, че Той е Онзи, който ще избави Израил. И освен всичко това, вече е третият ден, откакто стана това.

ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

При това и някои жени измежду нас ни смаяха, които, като отишли рано сутринта на гроба

והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

и не намерили тялото Му, дойдоха и казаха, че видели и видение от ангели, които казали, че Той бил жив.

ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

И някои от онези, които бяха с нас, отидоха на гроба и намериха така, както казаха жените; но Него не видели.

וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

Тогава Той им каза: О, неразбрани и мудни по сърце да вярвате всичко, което са говорили пророците!

ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

Не трябваше ли Христос да пострада така и да влезе в Своята слава?

הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

И като започна от Мойсей и от всичките пророци, им тълкуваше писаното за Него във всичките Писания.

ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

И те се приближиха до селото, в което отиваха; а Той се държеше, като че отива по-надалеч.

ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

Но те Го принуждаваха, като казваха: Остани с нас, защото е привечер и денят вече е превалил. И Той влезе да отседне с тях.

ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

И когато седеше с тях на трапезата, взе хляба, благослови, разчупи и им го даде.

ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

Тогава очите им се отвориха и те Го познаха; но Той стана невидим за тях.

ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

И те си казаха един на друг: Не гореше ли в нас сърцето ни, когато ни говореше по пътя и когато ни откриваше Писанията?

ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

И в същия час станаха и се върнаха в Ерусалим, където намериха събрани единадесетте и тези, които бяха с тях,

ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

да казват: Господ наистина възкръснал и се явил на Симон.

האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

А те разказаха за случилото се по пътя и как Го познаха, когато разчупваше хляба.

ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

И когато говореха за това, Сам Иисус застана между тях и им каза: Мир вам!

עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

А те се стреснаха и се уплашиха, като мислеха, че виждат дух.

והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

И Той им каза: Защо се смущавате? И защо се пораждат такива мисли в сърцата ви?

ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

Погледнете ръцете Ми и краката Ми – че Аз съм същият; попипайте Ме и вижте, защото духът няма плът и кости, както виждате, че Аз имам.

ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

И като каза това, им показа ръцете и краката Си.

ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

Но понеже те от радост още не вярваха и се чудеха, Той каза: Имате ли тук нещо за ядене?

והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

И Му дадоха парче печена риба (и парче медна пита).

ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

И взе и яде пред тях.

ויקח ויאכל לעיניהם׃

И им каза: Тези са думите, които ви говорих, когато бях още с вас, че трябва да се изпълни всичко, което е писано за Мен в Мойсеевия закон, в пророците и в псалмите.

ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

Тогава им отвори ума, за да разберат Писанията.

אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

И им каза: Така е писано, че Христос трябва да пострада и да възкръсне от мъртвите на третия ден,

ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

и че трябва да се проповядва покаяние и прощение на греховете в Негово Име на всички народи, като се започне от Ерусалим.

ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

Вие сте свидетели на това.

ואתם עדים בזאת׃

И ето, Аз изпращам върху вас обещанието на Отца Ми; а вие стойте в града (Ерусалим), докато се облечете със сила от горе.

והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

И ги заведе до едно място срещу Витания и вдигна ръцете Си и ги благослови.

ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

И като ги благославяше, се отдели от тях и се възнесе на небето.

ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

И те Му се поклониха и се върнаха в Ерусалим с голяма радост;

והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

и бяха постоянно в храма, като хвалеха и благославяха Бога. (Амин.)

ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃