John 11

Един човек на име Лазар, от Витания, от селото на Мария и на сестра й Марта, беше болен.

ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃

А Мария, чийто брат Лазар беше болен, беше онази, която помаза Господа с миро и избърса краката Му с косата си.

היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃

И така, сестрите пратиха до Него да Му кажат: Господи, ето, този, когото обичаш, е болен.

ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃

А Иисус, като чу, каза: Тази болест не е смъртоносна, а е за Божията слава – за да се прослави Божият Син чрез нея.

וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃

А Иисус любеше Марта и сестра й, и Лазар.

וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃

И когато чу, че бил болен, престоя два дни на мястото, където се намираше.

ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃

След това каза на учениците: Да отидем пак в Юдея.

מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃

Учениците Му казаха: Равви, сега юдеите искаха да Те убият с камъни, и пак ли там отиваш?

ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃

Иисус отговори: Нали денят има дванадесет часа? Ако някой ходи денем, не се препъва, защото вижда светлината на този свят.

ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃

Но ако някой ходи нощем, се препъва, защото светлината не е в него.

אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃

Това изговори и след това им каза: Нашият приятел Лазар е заспал, но Аз отивам да го събудя.

כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃

Тогава учениците Му казаха: Господи, ако е заспал, ще оздравее.

ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃

Но Иисус беше говорил за смъртта му, а те мислеха, че говори за почиване в сън.

וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃

Тогава Иисус им каза ясно: Лазар умря.

אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃

Но заради вас се радвам, че не бях там, за да повярвате. Но нека да отидем при него.

ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃

Тогава Тома, наречен Близнак, каза на другарите си, учениците: Да отидем и ние, за да умрем с него.

ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃

И така, като дойде Иисус, намери, че той беше вече от четири дни в гроба.

ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃

А Витания беше близо до Ерусалим – на около петнадесет стадия;

ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃

и много от юдеите бяха при Марта и Мария, за да ги утешават за брат им.

ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃

А Марта, като чу, че идел Иисус, отиде да Го посрещне; а Мария седеше вкъщи.

ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃

Тогава Марта каза на Иисус: Господи, ако Ти беше тук, нямаше да умре брат ми.

ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

Но и сега зная, че каквото и да поискаш от Бога, Бог ще Ти даде.

וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃

Иисус й каза: Брат ти ще възкръсне.

ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃

Марта Му каза: Зная, че ще възкръсне във възкресението на последния ден.

ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃

Иисус й каза: Аз съм възкресението и животът; който вярва в Мен, ако и да умре, ще живее;

ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃

и никой, който е жив и вярва в Мен, няма да умре до века. Вярваш ли ти това?

וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃

Тя Му каза: Да, Господи, аз вярвам, че Ти си Христос, Божия Син, който има да дойде на света.

ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃

И като каза това, тя отиде и тайно повика сестра си Мария, като каза: Учителят е дошъл и те вика.

ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃

И тя, щом чу това, стана бързо и отиде при Него.

היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃

Иисус още не беше дошъл в града, а беше на мястото, където Го посрещна Марта.

וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃

А юдеите, които бяха с нея вкъщи и я утешаваха, като видяха, че Мария стана бързо и излезе, я последваха, като мислеха, че отива на гроба да плаче там.

והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃

И така, Мария, като дойде там, където беше Иисус, и Го видя, падна пред краката Му и Му каза: Господи, да беше Ти тук, нямаше да умре брат ми.

ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

Иисус, като я видя, че плаче, и че юдеите, които дойдоха с нея, плачат, възнегодува в духа Си и се смути.

ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃

И каза: Къде го положихте? Казаха Му: Господи, ела и виж.

ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃

Иисус се просълзи.

ויבך ישוע׃

Тогава юдеите казаха: Виж колко го е обичал!

ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃

А някои от тях казаха: Не можеше ли Този, който отвори очите на слепия, да направи така, че и този да не умре?

ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃

А Иисус, негодувайки пак в Себе Си, дойде на гроба. Беше пещера и на нея беше отърколен камък.

ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃

Иисус каза: Махнете камъка. Марта, сестрата на умрелия, Му каза: Господи, смърди вече, защото от четири дни е мъртъв.

ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃

Иисус й каза: Не ти ли казах, че ако повярваш, ще видиш Божията слава?

ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃

Тогава те махнаха камъка. А Иисус повдигна очи нагоре и каза: Отче, благодаря Ти, че Ме послуша.

וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃

Аз знаех, че Ти винаги Ме слушаш, но казах това заради множеството, което стои наоколо, за да повярват, че Ти си Ме изпратил.

ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃

Като каза това, извика със силен глас: Лазаре, излез навън!

ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃

И умрелият излезе с ръце и крака, повити в саван, и лицето му увито с кърпа. Иисус им каза: Разповийте го и го оставете да си върви.

ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃

Тогава много от юдеите, които бяха дошли при Мария и видяха това, което направи Иисус, повярваха в Него.

ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃

А някои от тях отидоха при фарисеите и им казаха какво беше извършил Иисус.

ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃

Затова главните свещеници и фарисеите свикаха Синедриона и казаха: Какво ще правим ние? Защото този Човек върши много знамения.

אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃

Ако Го оставим така, всички ще повярват в Него; и римляните ще дойдат и ще отнемат и страната ни, и народа ни.

אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃

А един от тях, Каяфа, който беше първосвещеник през тази година, им каза: Вие нищо не знаете,

ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃

нито съобразявате, че за нас е по-добре един човек да умре за народа, отколкото да загине целият народ.

אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃

Това той не каза от себе си, а тъй като беше първосвещеник през онази година, предсказа, че Иисус ще умре за народа,

וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃

и не само за народа, но и за да събере в едно разпръснатите Божии деца.

ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃

И така, от онзи ден те се съветваха да Го убият.

ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃

Затова Иисус вече не ходеше открито между юдеите, а оттам отиде в една местност близо до пустинята, в един град, наречен Ефраим, и там остана с учениците Си.

על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃

А наближаваше юдейската Пасха; и мнозина от провинцията се изкачиха в Ерусалим преди Пасхата, за да се очистят.

ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃

И така, те търсеха Иисус и стоейки в храма, разговаряха помежду си: Как ви се вижда? Няма ли да дойде на празника?

ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃

А главните свещеници и фарисеите бяха издали заповед: ако узнае някой къде е, да извести, за да Го уловят.

והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃