Job 7

La vita dell’uomo sulla terra è una milizia; i giorni suoi son simili ai giorni d’un operaio.

הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃

Come lo schiavo anela l’ombra e come l’operaio aspetta il suo salario,

כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃

così a me toccan mesi di sciagura, e mi sono assegnate notti di dolore.

כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃

Non appena mi corico, dico: "Quando mi leverò?" Ma la notte si prolunga, e mi sazio d’agitazioni infino all’alba.

אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃

La mia carne è coperta di vermi e di croste terrose, la mia pelle si richiude, poi riprende a suppurare.

לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃

I miei giorni sen vanno più veloci della spola, si consumano senza speranza.

ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃

Ricordati, che la mia vita e un soffio! L’occhio mio non vedrà più il bene.

זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃

Lo sguardo di chi ora mi vede non mi potrà più scorgere; gli occhi tuoi mi cercheranno, ma io non sarò più.

לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃

La nuvola svanisce e si dilegua; così chi scende nel soggiorno de’ morti non ne risalirà;

כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃

non tornerà più nella sua casa, e il luogo ove stava non lo riconoscerà più.

לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃

Io, perciò, non terrò chiusa la bocca; nell’angoscia del mio spirito io parlerò, mi lamenterò nell’amarezza dell’anima mia.

גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃

Son io forse il mare o un mostro marino che tu ponga intorno a me una guardia?

הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃

Quando dico: "Il mio letto mi darà sollievo, il mio giaciglio allevierà la mia pena",

כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃

tu mi sgomenti con sogni, e mi spaventi con visioni;

וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃

sicché l’anima mia preferisce soffocare, preferisce a queste ossa la morte.

ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃

Io mi vo struggendo; non vivrò sempre; deh, lasciami stare; i giorni miei non son che un soffio.

מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃

Che cosa è l’uomo che tu ne faccia tanto caso, che tu ponga mente ad esso,

מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃

e lo visiti ogni mattina e lo metta alla prova ad ogni istante?

ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃

Quando cesserai di tener lo sguardo fisso su me? Quando mi darai tempo d’inghiottir la mia saliva?

כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃

Se ho peccato, che ho fatto a te, o guardiano degli uomini? Perché hai fatto di me il tuo bersaglio? A tal punto che son divenuto un peso a me stesso?

חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃

E perché non perdoni le mie trasgressioni e non cancelli la mia iniquità? Poiché presto giacerò nella polvere; e tu mi cercherai, ma io non sarò più".

ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃