Mark 6

ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃

Och han gick bort därifrån och begav sig till sin fädernestad; och hans lärjungar följde honom.

וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃

Och när det blev sabbat, begynte han undervisa i synagogan. Och folket häpnade, när de hörde honom; de sade: »Varifrån har han fått detta? Och vad är det för vishet som har blivit honom given? Och dessa stora kraftgärningar som göras genom honom, varifrån komma de?

הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃

Är då denne icke timmermannen, han som är Marias son och broder till Jakob och Joses och Judas och Simon? Och bo icke hans systrar här hos oss?» Så blev han för dem en stötesten.

ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃

Då sade Jesus till dem: »En profet är icke föraktad utom i sin fädernestad och bland sina fränder och i sitt eget hus.»

ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃

Och han kunde icke där göra någon kraftgärning, utom att han botade några få sjuka, genom att lägga händerna på dem.

ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃

Och han förundrade sig över deras otro. Sedan gick han omkring i byarna, från den ena byn till den andra, och undervisade.

ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃

Och han kallade till sig de tolv och sände så ut dem, två och två, och gav dem makt över de orena andarna.

ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃

Och han bjöd dem att icke taga något med sig på vägen, utom allenast en stav: icke bröd, icke ränsel, icke penningar i bältet.

רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃

Sandaler finge de dock hava på fötterna, men de skulle icke bära dubbla livklädnader.

ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃

Och han sade till dem: »När I haven kommit in i något hus, så stannen där, till dess I lämnen den orten.

וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃

Och om man på något ställe icke tager emot eder och icke hör på eder, så gån bort därifrån, och skudden av stoftet som är under edra fötter, till ett vittnesbörd mot dem.»

ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃

Och de gingo ut och predikade att man skulle göra bättring;

ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃

och de drevo ut många onda andar och smorde många sjuka med olja och botade dem.

וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃

Och konung Herodes fick höra om honom, ty hans namn hade blivit känt. Man sade: »Det är Johannes döparen, som har uppstått från de döda, och därför verka dessa krafter i honom.»

ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃

Men andra sade: »Det är Elias.» Andra åter sade: »Det är en profet, lik de andra profeterna.»

וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃

Men när Herodes hörde detta, sade han: »Det är Johannes, den som jag lät halshugga. Han bar uppstått från de döda.»

כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃

Herodes hade nämligen sänt åstad och låtit gripa Johannes och binda honom och sätta honom i fängelse, för Herodias', sin broder Filippus' hustrus, skull. Ty henne hade Herodes tagit till äkta,

יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃

och Johannes hade då sagt till honom: »Det är icke lovligt för dig att hava din broders hustru.»

ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃

Därför hyste nu Herodes agg till honom och ville döda honom, men han hade icke makt därtill.

כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃

Ty Herodes förstod att Johannes var en rättfärdig och helig man, och han fruktade för honom och gav honom sitt beskydd. Och när han hade hört honom, blev han betänksam i många stycken; och han hörde honom gärna.

ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃

Men så kom en läglig dag, i det att Herodes på sin födelsedag gjorde ett gästabud för sina stormän och för krigsöverstarna och de förnämsta männen i Galileen.

ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃

Då gick Herodias' dotter ditin och dansade; och hon behagade Herodes och hans bordsgäster. Och konungen sade till flickan: »Begär av mig vadhelst du vill, så skall jag giva dig det.»

וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃

Ja, han lovade henne detta med ed och sade: »Vadhelst du begär av mig, det skall jag giva dig, ända till hälften av mitt rike.»

ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃

Då gick hon ut och frågade sin moder: »Vad skall jag begära?» Hon svarade: »Johannes döparens huvud.»

ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

Och strax skyndade hon in till konungen och framställde sin begäran och sade: »Jag vill att du nu genast giver mig på ett fat Johannes döparens huvud.»

ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃

Då blev konungen mycket bekymrad, men för edens och för bordsgästernas skull ville han icke avvisa henne.

ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃

Alltså sände konungen strax en drabant med befallning att hämta hans huvud. Och denne gick åstad och halshögg honom i fängelset

וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃

och bar sedan fram hans huvud på ett fat och gav det åt flickan, och flickan gav det åt sin moder.

וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃

Men när hans lärjungar fingo höra härom, kommo de och togo hans döda kropp och lade den i en grav.

ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃

Och apostlarna församlade sig hos Jesus och omtalade för honom allt vad de hade gjort, och allt vad de hade lärt folket.

ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃

Då sade han till dem: »Kommen nu I med mig bort till en öde trakt, där vi få vara allena, och vilen eder något litet.» Ty de fingo icke ens tid att äta; så många voro de som kommo och gingo.

וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃

De foro alltså i båten bort till en öde trakt, där de kunde vara allena.

וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃

Men man såg dem fara sin väg, och många fingo veta det; och från alla städer strömmade då människor tillsammans dit landvägen och kommo fram före dem.

ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃

När han så steg i land, fick han se att där var mycket folk. Då ömkade han sig över dem, eftersom de voro »lika får som icke hade någon herde»; och han begynte undervisa dem i mångahanda stycken.

ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃

Men när det redan var långt lidet på dagen, trädde hans lärjungar fram till honom och sade: »Trakten är öde, och det är redan långt lidet på dagen.

שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃

Låt dem skiljas åt, så att de kunna gå bort i gårdarna och byarna häromkring och köpa sig något att äta.»

ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃

Men han svarade och sade till dem: »Given I dem att äta.» De svarade honom: »Skola vi då gå bort och köpa bröd för två hundra silverpenningar och giva dem att äta?»

ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃

Men han sade till dem: »Huru många bröd haven I? Gån och sen efter.» Sedan de hade gjort så, svarade de: »Fem, och därtill två fiskar.»

ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃

Då befallde han dem att låta alla i skilda matlag lägga sig ned i gröna gräset.

וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃

Och de lägrade sig där i skilda hopar, hundra eller femtio i var.

ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃

Därefter tog han de fem bröden och de två fiskarna och såg upp till himmelen och välsignade dem. Och han bröt bröden och gav dem åt lärjungarna, för att de skulle lägga fram åt folket; också de två fiskarna delade han mellan dem alla.

ויאכלו כלם וישבעו׃

Och de åto alla och blevo mätta.

וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃

Sedan samlade man upp överblivna brödstycken, tolv korgar fulla, därtill ock kvarlevor av fiskarna.

והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃

Och det var fem tusen män som hade ätit.

ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃

Strax därefter nödgade han sina lärjungar att stiga i båten och i förväg fara över till Betsaida på andra stranden, medan han själv tillsåg att folket skildes åt.

ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃

Och när han hade tagit avsked av folket, gick han därifrån upp på berget för att bedja.

ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃

När det så hade blivit afton, var båten mitt på sjön, och han var ensam kvar på land.

וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃

Och han såg dem vara hårt ansatta, där de rodde fram, ty vinden låg emot dem. Vid fjärde nattväkten kom han då till dem, gående på sjön, och skulle just gå förbi dem.

והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃

Men när de fingo se honom gå på sjön, trodde de att det var en vålnad och ropade högt;

כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

ty de sågo honom alla och blevo förfärade. Men han begynte strax tala med dem och sade till dem: »Varen vid gott mod; det är jag, varen icke förskräckta.»

וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃

Därefter steg han upp till dem i båten, och vinden lade sig. Och de blevo uppfyllda av stor häpnad;

כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃

ty de hade icke kommit till förstånd genom det som hade skett med bröden, utan deras hjärtan voro förstockade.

ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃

När de hade farit över till andra stranden, kommo de till Gennesarets land och lade till där.

ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃

Och när de stego ur båten, kände man strax igen honom;

וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃

och man skyndade omkring med bud i hela den trakten, och folket begynte då överallt bära de sjuka på sängar dit där man hörde att han var.

ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃

Och varhelst han gick in i någon by eller någon stad eller någon gård, där lade man de sjuka på de öppna platserna. Och de bådo honom att åtminstone få röra vid hörntofsen på hans mantel; och alla som rörde vid den blevo hulpna.