Luke 24

ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

Men på första veckodagen kommo de, tidigt i själva dagbräckningen, till graven med de välluktande kryddor som de hade tillrett.

וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

Och de funno stenen vara bortvältrad från graven.

ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

Då gingo de ditin, men funno icke Herren Jesu kropp.

ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

När de nu icke visste vad de skulle tänka härom, se, då stodo två man framför dem i skinande kläder.

ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

Och de blevo förskräckta och böjde sina ansikten ned mot jorden. Då sade mannen till dem »Varför söken I den levande bland de döda?

איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

Han är icke har, han är uppstånden. Kommen ihåg vad han talade till eder, medan han ännu var i Galileen, huru han sade:

כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

'Människosonen måste bliva överlämnad i syndiga människors händer och bliva korsfäst; men på tredje dagen skall han uppstå igen.'»

ותזכרנה את דבריו׃

Då kommo de ihåg hans ord.

ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

Och de vände tillbaka från graven och omtalade allt detta för de elva och för alla de andra. --

ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

Kvinnorna voro Maria från Magdala och Johanna och den Maria som var Jakobs moder. Och jämväl de andra kvinnorna instämde med dem och sade detsamma till apostlarna.

ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

Deras ord syntes dock för dessa vara löst tal, och de trodde dem icke.

ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

Men Petrus stod upp och skyndade till graven; och när han lutade sig ditin såg han där allenast linnebindlarna. Sedan gick han hem till sitt, uppfylld av förundran över det som hade skett.

והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

Men två av dem voro samma dag stadda på vandring till en by som hette Emmaus, och som låg sextio stadiers väg från Jerusalem.

והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

Och de samtalade med varandra om allt detta som hade skett.

ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

Medan de nu samtalade och överlade med varandra, nalkades Jesus själv och gick med dem.

ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

Men deras ögon voro tillslutna, så att de icke kände igen honom.

ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

Och han sade till dem: »Vad är det I talen om med varandra, medan I gån här?» Då stannade de och sågo bedrövade ut.

ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

Och den ene, som hette Kleopas, svarade och sade till honom: »Du är väl en främling i Jerusalem, den ende som icke har hört vad där har skett i dessa dagar?»

ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

Han frågade dem: »Vad då?» De svarade honom: »Det som har skett med Jesus från Nasaret, vilken var en profet, mäktig i gärningar och ord inför Gud och allt folket:

ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

huru nämligen våra överstepräster och rådsherrar hava utlämnat honom till att dömas till döden och hava korsfäst honom.

ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

Men vi hoppades att han var den som skulle förlossa Israel. Och likväl, till allt detta kommer att det redan är tredje dagen sedan detta skedde.

והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

Men nu hava därjämte några av våra kvinnor gjort oss häpna; ty sedan de bittida på morgonen hade varit vid graven

ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

och icke funnit hans kropp, kommo de igen och sade att de till och med hade sett en änglasyn, och änglarna hade sagt att han levde.

וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

Och när några av dem som voro. med oss gingo bort till graven, funno de det vara så som kvinnorna hade sagt, men honom själv sågo de icke.»

ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

Då sade han till dem: »O, huru oförståndiga ären I icke och tröghjärtade till att tro på allt vad profeterna hava talat!

הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

Måste icke Messias lida detta, för I att så ingå i sin härlighet?»

ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

Och han begynte att genomgå Moses och alla profeterna och uttydde för dem vad som i alla skrifterna var sagt om honom.

ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

När de nu nalkades byn dit de voro på väg, ställde han sig som om han ville gå vidare.

ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

Men de nödgade honom och sade: »Bliv kvar hos oss, ty det lider mot aftonen, och dagen nalkas redan sitt slut.» Då gick han ditin och stannade kvar hos dem.

ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

Och när han nu låg till bords med dem, tog han brödet och välsignade och bröt det och räckte åt dem.

ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

Därvid öppnades deras ögon, så att de kände igen honom. Men då försvann han ur deras åsyn.

ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

Och de sade till varandra: »Voro icke våra hjärtan brinnande i oss, när han talade med oss på vägen och uttydde skrifterna för oss?»

ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

Och i samma stund stodo de upp och vände tillbaka till Jerusalem; och de funno där de elva församlade, så ock de andra som hade slutit sig till dem.

האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

Och dessa sade: »Herren är verkligen uppstånden, och han har visat sig för Simon.»

ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

Då förtäljde de själva vad som hade skett på vägen, och huru han hade blivit igenkänd av dem, när han bröt brödet.

עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

Medan de nu talade härom, stod han själv mitt ibland dem och sade till dem: »Frid vare med eder.

והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

Då blevo de förfärade och uppfylldes av fruktan och trodde att det var en ande de sågo.

ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

Men han sade till dem: »Varför ären I så förskräckta, och varför uppstiga tvivel i edra hjärtan?

ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

Sen här mina händer och mina fötter, och sen att det är jag själv; ja, tagen på mig och sen. En ande har ju icke kött och ben, såsom I sen mig hava.»

ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

Och när han hade sagt detta, visade han dem sina händer och sina fötter.

והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

Men då de ännu icke trodde, för glädjes skull, utan allenast förundrade sig, sade han till dem: »Haven I här något att äta?»

ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

Då räckte de honom ett stycke stekt fisk och något av en honungskaka;

ויקח ויאכל לעיניהם׃

och han tog det och åt därav i deras åsyn.

ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

Och han sade till dem: »Det är såsom jag sade till eder, medan jag ännu var bland eder, att allt måste fullbordas, som är skrivet om mig i Moses' lag och hos profeterna och i psalmerna.»

אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

Därefter öppnade han deras sinnen, så att de förstodo skrifterna.

ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

Och han sade till dem: »Det är så skrivet, att Messias skulle lida och på tredje dagen uppstå från de döda,

ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

och att bättring till syndernas förlåtelse i hans namn skulle predikas bland alla folk, och först i Jerusalem.

ואתם עדים בזאת׃

I kunnen vittna härom.

והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

Och se, jag vill sända till eder vad min Fader har utlovat. Men I skolen stanna kvar här i staden, till dess I från höjden bliven beklädda med kraft.»

ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

Sedan förde han dem ut till Betania; och där lyfte han upp sina händer och välsignade dem.

ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

Och medan han välsignade dem, försvann han ifrån dem och blev upptagen till himmelen.

והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

Då tillbådo de honom och vände sedan tillbaka till Jerusalem, uppfyllda av stor glädje.

ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃

Och de voro sedan alltid i helgedomen och lovade Gud.