Proverbs 1

משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃

Ordsprog av Salomo, Davids sønn, Israels konge.

לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃

Av dem kan en lære visdom og tukt og å skjønne forstandige ord;

לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃

av dem kan en motta tukt til klokskap og lære rettferdighet og rett og rettvishet;

לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃

de kan gi de enfoldige klokskap, de unge kunnskap og tenksomhet.

ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃

Den vise skal høre på dem og gå frem i lærdom, og den forstandige vinne evne til å leve rett.

להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃

Av dem kan en lære å forstå ordsprog og billedtale, vismenns ord og deres gåter.

יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃

Å frykte Herren er begynnelsen til kunnskap; visdom og tukt foraktes av dårer.

שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃

Hør, min sønn, på din fars tilrettevisning og forlat ikke din mors lære!

כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃

For de er en fager krans for ditt hode og kjeder om din hals.

בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃

Min sønn! Når syndere lokker dig, da samtykk ikke!

אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃

Når de sier: Kom med oss! Vi vil lure efter blod, sette feller for de uskyldige uten grunn;

נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃

vi vil sluke dem levende som dødsriket, med hud og hår, likesom det sluker dem som farer ned i graven;

כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃

vi vil finne alle slags kostelig gods, fylle våre hus med rov;

גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃

du skal få kaste lodd om det med oss, vi skal alle ha samme pung -

בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃

slå da ikke følge med dem, min sønn, hold din fot borte fra deres sti!

כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃

For deres føtter haster til det onde, og de er snare til å utøse blod;

כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃

til ingen nytte blir garnet utspent så alle fuglene ser det;

והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃

de lurer efter sitt eget blod, de setter feller for sig selv.

כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃

Så går det hver den som søker urettferdig vinning; den tar livet av sine egne herrer.

חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃

Visdommen roper høit på gaten, den lar sin røst høre på torvene;

בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃

på hjørnet av larmfylte gater roper den, ved portinngangene, rundt omkring i byen taler den og sier:

עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃

Hvor lenge vil I uforstandige elske uforstand og spotterne ha lyst til spott og dårene hate kunnskap?

תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃

Vend om og gi akt på min tilrettevisning! Da vil jeg la min ånd velle frem for eder, jeg vil kunngjøre eder mine ord.

יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃

Fordi jeg ropte, og I ikke vilde høre, fordi jeg rakte ut min hånd, og ingen gav akt,

ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃

fordi I forsmådde alle mine råd og ikke vilde vite av min tilrettevisning,

גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃

så vil også jeg le når ulykken rammer eder, jeg vil spotte når det kommer som I reddes for,

בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃

når det I reddes for, kommer som et uvær, og eders ulykke farer frem som en stormvind, når trengsel og nød kommer over eder.

אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃

Da skal de kalle på mig, men jeg svarer ikke; de skal søke mig, men ikke finne mig.

תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃

Fordi de hatet kunnskap og ikke vilde frykte Herren,

לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃

fordi de ikke vilde vite av mitt råd og foraktet all min tilrettevisning,

ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃

derfor skal de ete frukten av sine gjerninger, og av sine onde råd skal de mettes.

כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃

For de uforstandiges selvrådighet dreper dem, og dårenes trygghet ødelegger dem;

ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃

men den som hører på mig, skal bo trygt og leve i ro uten frykt for ulykke.